עוד לפני שרסיסי הזכוכית נאספים מהכביש, הם כבר שם. אזרחים מהשורה, שבידיהם מטאטאים, כלי עבודה ודליי צבע. עשרות מתנדבים שיוצאים בימים הקשים האלה מהבית וממקומות העבודה, ומגיעים לבניינים שנפגעו כדי לעזור לדייריהם לחזור לחיים.
צורך קיומי
אנגל מספר כי לעיתים קרובות פעילות זו של "ידידים" אינה מוכרת לאנשים שמודעים בעיקר לסיוע שנותן הארגון לנהגים שרכביהם נתקעים בדרכים. "הייתי בפיצרייה לפני כמה ימים", הוא מספר. "בעל המקום, שמכיר אותי, שאל: ‘מה, אתם עסוקים היום? יש הרי פחות מכוניות על הכביש'. אמרתי לו: ‘מה, אתה לא יודע? אנחנו עוזרים במקלטים ובממ"דים'. הוא נדהם. ואז שאל: ‘דלת הממ"ד אצלי ירדה מהציר ולא נסגרת עד הסוף, תוכל לעזור?'. זה אדם שמכיר את ‘ידידים' שנים ולא ידע שאנחנו עובדים בתחומים האלו. עזרנו לו במקום. כרגע זה צורך קיומי".
היכולת של הארגון להשתנות בהתאם לצורכי השעה היא גורם מפתח בפעילותו היעילה. "זה התחיל במערכות צבאיות לפני כמה שנים", אנגל משחזר. "משיחות שהתקבלו במוקד הבנו שאין גורם שעוזר לאנשים בתקלות טכניות של מיגון. אמרנו: ‘יאללה, ארגון ידידים נכנס לזה'. זה בדיוק כמו שהיה בקורונה – אנשים בבידוד היו צריכים תרופות, ואנחנו נכנסנו לוואקום הזה. היום, כשאני על האופנוע, יוצא לי להיכנס למקלט ציבורי באמצע הדרך רק כדי לעזור למישהו שתקוע. המתנדבים שלנו יוצאים בין האזעקות ותמיד מקפידים על הבטיחות שלהם כי אנחנו לא כוחות ביטחון רשמיים – אנחנו אזרחים שעוזרים לאזרחים. אנחנו רואים את התגובות של האנשים כשאנחנו מגיעים אליהם, וזה מדהים. כשאתה מתקן למישהו את ידית הדלת של הממ"ד בזמן מלחמה, אתה לא רק מתקן דלת, אתה מתקן את תחושת הביטחון של האדם. זה המסר שלי לכל מי שנמצא עכשיו בבית: אתם לא לבד. אם המעט שאנחנו עושים עוזר לחוסן הלאומי של מדינת ישראל בתקופה הזו, דיינו. אנחנו כאן כדי להמשיך ולעשות כל מה שצריך, מתי שצריך".
היוזמה הפרטית של ישראלי התחברה במהירות למערך רחב של התנועה הקיבוצית וקרן התנועה הקיבוצית, שפועלות מאז פרוץ המלחמה לשיקום מוקדי הרס בעורף באמצעות אלפי מתנדבים בכל רחבי הארץ. "מהר מאוד נוצר קשר עם התנועה הקיבוצית ששלחה מכיניסטים מתוקים, חבר'ה שפשוט באו לעזור", מספר ישראלי. "הפעילות הזו אפשרה לנו להיכנס לעשרות דירות. אנשים השאירו לנו מפתחות, ואנחנו נכנסנו, ניקינו ואטמנו הכל בידיעה שהמדינה זזה לאט. עד שהמערכת הרשמית תגיע לתקן זה יכול לקחת שבועות. התנועה ידעה לעשות את החיבורים האלה בצ'יק, לגייס את הציוד והתרומות ולהפנות את המתנדבים למקומות שבהם צריך אותם".
עבור ישראלי, רגע השיא של הפעילות היה המפגש עם התושבים שחזרו לביתם שנפגע: "ביום החמישי שאחרי הנפילה מצאנו אדם שבדיוק חזר מאילת עומד על המדרכה במבט מבואס. הוא לא ידע איפה להתחיל. תוך שעתיים הדירה שלו הייתה ראויה למגורים בזכות חבר'ה שלא הכירו זה את זה קודם: אחד מקיבוץ עינת, אחד עם כיפה סרוגה, כולם עם רצון עז לעשייה. כשאתה תקוע כל הזמן בממ"ד, זה דבר בריא מאוד לצאת לעבוד. נכנסנו יחד לממ"דים בזמן אזעקות, שמענו את הסיפורים. בסוף, את הזכוכית והאלומיניום קל לתקן, אבל הנפש של אנשים שם הייתה פצועה".
כמורה לאזרחות, ישראלי מביט על האירוע מזווית חברתית רחבה. "ראינו את עם ישראל במיטבו", הוא מדגיש. "למרות שהממשלה לא מתפקדת כל כך, הציבור אדיר בהתנדבות שלו. כל כלי שביקשנו, ברגים או ניילונים, הכל הגיע תוך שנייה מתרומות. זה היה אירוע מאוד בריא נפשית – עבורנו, המתנדבים, ועבור הנפגעים".
מענה מיידי
גם התוכנית הזו מסייעת במלחמה בטיפול בבתים שספגו פגיעה. מיד לאחר פגיעת הטיל בבאר שבע מעיין וחבריה לתוכנית – צעירים וצעירות עד גיל 25 – לא בזבזו זמן. "רצינו לראות באמת מה אפשר לעשות, אז פתחנו קבוצת חמ"ל שרק שולחת משימות", היא מתארת. "הגענו לאזור הפגיעה והתפצלנו לקבוצות עבודה. יש בינינו בני נוער, סטודנטים ובוגרי מכינות, וכולנו הגענו באותה מטרה: להיות הגלגל שחסר למערכת, כדי שמי שנפגע יוכל לחזור לנשום".
בזמן שהעירייה נערכת לשיפוצים המסיביים, קבוצת המתנדבים של "קו הזינוק" תפקדה ככוח החלוץ בהכשרת הבתים. "נכנסנו לבתים שחטפו פגיעות קשות כדי להכין אותם לצביעה ולשיפוץ", מתארת זמיר. "עבדנו שעות בתיקון חלונות שנופצו ובאיטום שלהם. עשינו עבודות הכנה, ניקינו וסידרנו, כדי שכשהקבלנים של העירייה יגיעו, הכל יהיה מוכן לעבודה. המטרה הייתה לתת מענה מיידי לחרדה של התושבים מפני פגעי מזג האוויר שיחמירו את ההרס הקיים".
לצד העבודה הפיזית בתיקון, איטום וניקוי, המתנדבים הקדישו מאמץ רב לשיקום המורל בבתי המשפחות. "הגענו לבית של אמא לארבעה בנים מקסימים, שבעלה במילואים", מספרת זמיר. "כשחלק מאיתנו עבד על הבית, חלק אחר הכין לילדים ארוחת צהריים ושיחק איתם במשך שעות. זה היה משמעותי מאוד. היכולת שלנו פשוט להיות שם איתם, לתת להם כמה שעות של שקט ושגרה בבלגן הזה, הייתה לא פחות חשובה מתיקון החלונות".
התרעות פיקוד העורף