שגרה מעייפת
ראש המועצה האזורית מדגיש בעיה, שלדבריו חשוב לתת עליה את הדעת: "המצב הנפשי של תושבי קו העימות. נושא הטראומה של התושבים כאן יעלה אחרי המלחמה הזו בצורה מאוד משמעותית".
לשחרר, להכיל, לחבק
"אני, אישית, לא חושב שהתושבים צריכים להתפנות. פינוי הוא הדבר הכי גרוע שיכול להיות למדינת ישראל, ולתושבים שלי בפרט. הדרג המדיני צריך לאפשר לצה"ל לעשות את מה שמתבקש ולהסיר אחת ולתמיד את האיום הזה בגבול הצפון. זה לא איום רק על הצפון. הרקטות של חיזבאללה מגיעות גם למרכז הארץ. התושבים שלי, ששוהים בממ"דים, מוכנים לסבול את זה כל זמן שנדרש כדי שצה"ל ישלים את העבודה ויחזיר את השקט לאזור".
"המדינה לא מבינה שזה לא רק עניין של תמיכה כספית, אלא של תוכנית מלאה שיש לעשות לחיזוק העסקים בצפון בשגרה: עידוד קנייה מעסקים בצפון, הטבות לחברות ולגופים שנאלצו לסגור ולעזוב, הטבות למפעלים או עסקים שרוצים להשקיע בצפון. קח לדוגמה את חוק עידוד השקעות הון".
"חשבנו שכבר עכשיו זה היום שאחרי, והנה שוב בא גל התקיפות הזה מצד חיזבאללה, מעין דז'ה וו. אני חושב שהדבר הגדול ביותר שהממשלה יכולה ומוכרחה לעשות עכשיו הוא לעטוף את האזרחים שלה, בעיקר את אלה שנמצאים בקו החזית הצפונית, במעטפת מתכללת: כלכלית, חברתית, חינוכית, תרבותית, תפיסתית, בריאותית ונפשית, כדי שהתושבים לא יצאו שרוטים מהמהלך המלחמתי הזה. גם ככה הם עברו ועוברים תקופה מטלטלת, ואם הממשלה לא תחבק אותם, לא יהיה מי שירצה לבוא לגור בצפון ביום שאחרי המלחמה הזו".