"אחרי שהבית שופץ, לפני כחצי שנה, חזרנו למטולה, ועם זאת עדיין הייתה לנו תחושה שחיזבאללה צופה בנו, למרות הפסקת האש. ברגע שחיזבאללה תקף עכשיו שוב, במבצע 'שאגת הארי', החלטתי שאני לא יכולה להסתכן. אחזור למטולה אחרי שבעזרת השם חיזבאללה ימוטט סופית. אגב, טיל יכול ליפול בכל מקום בארץ, ככה שאין מקום בטוח באמת. אבל אני מקווה בכל מקרה שנשים סוף לאיום המטורף הזה בצפון".
אפשר לחיות בביטחון
אין למי להאמין
"אחרי הנפילה השנייה בחצור הגלילית פניתי למועצה האזורית ואמרתי שאני מעוניינת לצאת לכמה ימים עד שהמצב יירגע. הם בדקו וטענו שאם אין פינוי רשמי מטעם הממשלה, אין להם איך לעזור. אז עשיתי את השיקול שלי, ואני משלמת עכשיו לא מעט כסף במצפה רמון כדי לדאוג לביטחון של הבת שלי ושלי".
"אני אומנית, ובשבעה באוקטובר הייתי בלימודי תואר שני בפילדלפיה, עד שחזרתי לפני כשנה וחצי, קצת לפני הפסקת האש. הספקתי לחוות קצת את ירי הרקטות של חיזבאללה, אבל לא חשבתי לעזוב. עם זאת, עכשיו, עם הירי הבלתי פוסק, הרעשים של הבומים והאזעקות, זה בלתי נסבל בעיניי. אני מרגישה שהחופש שלי נלקח ממני, אני לא טיפוס שיכול להיסגר כל היום בממ"ד, הרגשתי מחנק וסכנה. יומיים אחרי פרוץ המבצע נסעתי ליישוב ניצן בדרום - מדבר, שקט וחופש".
התרעות פיקוד העורף