ההרס כמעט בלתי נתפס: חלונות הדירות כמו גדלו בבת אחת והפכו לחלל מאיים. דלתות נקרעו מהצירים, שברי תריסים וחלקי שמשות זרוקים על הארץ, מתוך הדירות נראים חלקי ריהוט שבורים וחתיכות של חפצים.
וקס, תושב העיר, נשוי עם 6 ילדים. הוא מספר על רגע נפילת הטיל מטרים ספורים מהבניין בו הוא גר: "איך ששמעתי את הבום, הבנתי שטיל התפוצץ לנו ליד הבית. שכחתי את הטלפון שלי ברכב. לא יכולתי להתקשר הביתה. ירדתי מהר ונסעתי לבניין שלנו. כשנכנסתי, ראיתי שהפיצוץ גרם לנזק גדול בארון החשמל והיו חוטים חשופים. הבאתי מהר מנורות מהרכב והדלקתי אותן כדי להזהיר את הדיירים שהתחילו לצאת החוצה, מהכבלים הגלויים, אלו שעדיין העבירו בהם חשמל חי".
עשרות אברכים וחסידי גור מהלכים בין חלקי השברים ומנסים לאמוד את הנזקים ולהבין מי נפגע ומאיזה דירה: "ניסיתי להיכנס לבית. אי אפשר היה. הכל הרוס בפנים" אומר אחד לשניים מעמיתיו שמקשיבים לו ומספרים בעצמם מה עבר עליהם: "יש כאן הרס וחורבן. קרוב שלי גר כאן והתפנה. בקושי ניצל" מספר אחד החסידים, "מהפתח של החלון שם נפל ילד בן שמונה למטה, אחרי שהבית נהרס" אומר עד ראיה וחסיד אחר, שמגיע עם בנו לסייר בשטח שנפגע מראה לו את האזור של הבור הענק ואומר: "אתה רואה? הנה, שם פגע הטיל".
דיירים רבים מגיעים בניסיון לחלץ משהו ששרד מהבית, אבל מעטפת גורמי ביטחון שנמצאים בשטח, מונעת את הגישה לדירות ההרוסות: "תראה כאן" מצביע חסיד לעבר אחד הבניינים, ומסביר לחברו מה קרה בו: "קומה ראשונה, כולה הלכה. זה בניין להריסה. אי אפשר יהיה לגור בו יותר" והחבר משיב בסיפור על מה שעבר בעצמו: "בת משפחה שלנו נפצעה והיא במצב קשה. היא עכשיו מתאוששת. אני הזמנתי אמבולנס אחרי הפיצוץ אבל קרוב משפחה לקח אותה קודם. עד 3 בלילה היו בסורוקה".
חלקי משפטים כאלה מועברים בין הבאים להביט בשכונה. חלקם דיירים שנאלצו לעזוב את הבתים, או בני משפחה שלהם, שהגיעו לראות אם יוכלו לעזור במשהו: "אי אפשר לדבר עם פיקוד העורף שיכניסו אותנו?" שואל מי שנראה כאחד מבוגרי הקהילה, "חייבים לקחת דברים מהבית".
על המדרכה שמאחורי המתחם ההרוס עוברים בני זוג חילוניים. הם הלינו עובדים זרים בכמה דירות, ופינו אותם משם בשבוע שעבר: "הנה הדירה, תראי איך היא נראית" אומר הבעל, ומחזיק בידיו צרור עליו תלויים עשרות מפתחות של דלתות, "אתמול בלילה לא ראיתי את זה ככה. זה נראה ממש גרוע" הוא מספר.
השכונה בה התפוצץ הטיל נבנתה לפני עשרות רבות של שנים. אחת הוותיקות ביותר בעיר. אין בה מרחבים מוגנים דירתיים. בבניינים יש הרבה כניסות. חדרי המדרגות נמצאים מעל מקלטים מוצקים, שאליהם היו הדיירים צריכים לרדת, ברגע שנשמעה ההתראה הראשונית: "אנשים לא נכנסים למקלטים בכלל", אומר הרצל (58), "עכשיו הם קיבלו הוראה מהרב לעשות את זה, אבל מה זה עוזר?".
88 נפגעים נספרו במתחם המגורים, שהועברו למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. רובם אמנם במצב קל, אבל היו כאלה שספגו רסיסי בטון שעפו מהבתים ונפצעו באופן קשה. בקבוצות הקטנות של החסידים שעומדים ליד הבניינים, מועברים שמות של פצועים להתפלל עליהם כדי שיחלימו.
בטלפונים הניידים נשמעת לפתע התראה. זו ההתראה הראשונה הבוקר והיא מנסרת את האוויר הקר: "בואו מהר למקלט" אומר הרצל. הוא מצביע על הבניין בו הוא מתגורר ומראה את המדרגות שיורדות למטה. בתוך המקלט נמצאים כבר מספר דיירים. הוא מכיל כיסאות פלסטיק. ערימות של כיסאות.
כמה מהם הוצאו והונחו על הרצפה לטובת הבאים: "שב, נהיה כאן לפחות רבע שעה" הוא אומר. במקלט מתפתחות שיחות שקטות: "מס רכוש צריך להגיע לכאן או צריך לקרוא להם?" שואל אחד הדיירים ואחר עונה לו: "עדיף להביא קודם שמאי בעצמך, שיראה את הנזקים".
הרצל מדבר עם בנו בשיחת ווידאו: "איפה אתה?" שואל הבן. "מה זאת אומרת איפה אני? במקלט, ברור, היתה אזעקה" הוא עונה לו. השיחה מסתיימת מהר. גם הבן מתפנה אל משפחתו: "לא ישנתי כאן. הבן שלי לקח אותי לישון אצלו. מסוכן כאן". ברקע נשמעים קולות פיצוץ עמומים: "זה יירוטים" מסביר בידענות אחד הדיירים, "הביאו לכאן עוד שתי סוללות. קיבלו שכל".
מעבר לכביש התוחם את השכונה, נמצא קניון המריבה. זהו הקניון העירוני, שנרכש באחרונה בידי מקורבים לראשי קהילת החרדים בארץ, שעשו לשנות את צביונו לחלוטין, למרות כעסם של תושבים רבים בעיר. עכשיו הוא ריק. בבניין שלידו התנפצו הזכוכיות בחלונות העליונים הצרים.
על הכביש שממול, חונות מכוניות רבות ליד המדרכה, אצל רבות מהן הזכוכיות מנופצות והפח מעוקם. לא ברור מה עבר עליהן, אבל כבר הן מועמסות על משאיות הובלה, בדרך לאתר האחסנה כדי לאמוד את הנזק ולקבוע אם הן במצב של טוטאל לוס. אל השכונה נכנסת קבוצה גדולה של בני נוער ממכינה קדם צבאית, שחבריה עוטים אפודים כתומים והם מחזיקים בידיהם מטאטאים וכלי ניקוי: "באנו לראות איך אפשר לסייע לתושבים בניקוי הדירות שלהם", הם מסבירים.
לדבריה, "הם באים לפגוש, לראות ולהחזיק. הם מגיעים כקו הגנה נפשי ראשוני ומשמעותי, אל המלונות שלשם מועברים המפונים אחרי הפגיעה בביתם ובתחושת הביטחון שלהם. הם מייצרים רגע של עצירה בתוך הכאוס, מקשיבים, מרגיעים ומעניקים כלים מדויקים לוויסות רגשי כאן ועכשיו.
"ברגעים של אבדן שליטה, פחד וחרדה, הם מחזירים לאנשים את תחושת האחיזה, נשימה ויכולת להתייצב. זו לא רק התערבות מקצועית. זאת נוכחות אנושית שמייצרת יציבות, מחזקת חוסן ומאפשר להתחיל לאסוף את השברים צעד צעד".
צוותים של מטפלי חוסן ארצי, נמצאים ב 25 בתי מלון של מפונים והם מסייעים למעל 2000 מפונים בדרך של התערבות טיפולית פרטנית וקבוצתית. המענה ניתן בידי הקואליציה הישראלית לטראומה בשותפות עם משרד הבריאות והביטוח הלאומי.
בערד יהיה צורך להרוס לחלוטין לפחות 3 בנייני מגורים. המשפחות בבניינים אלו, כולם מחסידות גור, יעברו לכ-40 דירות עמידר, שעמדו ריקות שנים ארוכות. עמידר לא רצתה לשפץ אותן ולהעביר אליהן מעוטי יכולת. כעת, עמידר, ביחד עם משרד השיכון (שני גופים בשליטת חסידות גור), צפויה לשפץ את הדירות וחלק מהמפונים יעברו אליהן.
התרעות פיקוד העורף