הוא סיפר על המשפחה: "אני רוצה להשתדל להיות מרוכז. אנחנו בעלי תשובה כבר למעלה מחמש עשרה שנה. כל יום עושים תשובה מחדש".
עוד סיפר ירון על אורי: "אורי היקר היה - קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. דיברתי איתו לפני יומיים. הוא הרגיע אותנו: 'אבא, הכול בסדר, אנחנו לא עושים כלום, תאמין לי אבא, אנחנו לא עושים כלום. שום דבר'. אמרתי לאורי: 'אל תעשה כלום, הכול טוב, רק תחזור לשלום, שהשם ישמור אותך'".
ירון סיפר על הרגע הקשה של קבלת הבשורה: "סיפרו לנו איך הוא נפל בקרב. באו לכאן מגולני לספר לנו. הם נתקלו במארב וירו לעברו, נפתחה עליהם אש, והוא היה בחוד. הוא אמר לנו: 'אני לא בחוד, אמא, אל תדאגו, אני לא בחוד', אבל כמו בכל דבר, הוא הסתער קדימה. עם כל הפחדים שיש לבן אדם, ובטח יש פחדים לפני קרב והכול - הוא היה גם בעזה וגם בלבנון, וחודשיים לפני שחרור. ואני רוצה להגיד תודה לקדוש ברוך הוא שאנחנו זכינו בילד כזה. באמת תודה לבורא עולם שזכינו ליהנות ממנו".