בעיצומו של משבר לאומי, כשהאיום נוכח מתמיד ומערכות המדינה נתונות במבחן, מתגלה כאן כוח שלא תמיד מדברים עליו מספיק - החברה האזרחית בישראל. מתנדבים, עמותות וקרנות פילנתרופיות פועלים יחד בשטח ומרחוק, מגיבים במהירות לצרכים המיידיים של הקשישים, המשפחות והקהילות שנפגעו ומסייעים לשיקום לאורך זמן.
מהסוכנות היהודית, שמתגייסת על כל שלוחותיה, דרך הפדרציה היהודית של ניו יורק והקרן לידידות ועד לעמותות פרטיות של סיוע לחירום - כולם חוברים למערך אחד, שמראה כיצד רוח ההתנדבות, התמיכה הבין-דורית והשותפויות האסטרטגיות הופכות את האזרחים והקהילות למערכת חוסן שמוכנה להתמודד עם אתגרי המציאות החדשה. וכל זאת - כשנראה שלא תמיד אפשר לסמוך על המערכות הממשלתיות שיהיו שם בשביל האזרחים.
סטון מספר כי בכל מקרה של פגיעה, בית שנהרס או משפחה שכולה, יש בקצה קהילה יהודית שבחרה לעמוד לצד ישראל. זאת לא רק תרומה כספית, אלא סולידריות.
"ברמה המעשית אנחנו פועלים בכמה שכבות. הראשונה היא הסיוע המיידי של הקרן לנפגעי טרור - מענק חירום של 4,000 שקל למשפחה שמועבר מהר מאוד, ישירות לחשבון הבנק, מיד עם קבלת אישור מהרשות המקומית. מעבר לכסף יש כאן מסר חשוב לא פחות: מישהו רואה אותך, מישהו נמצא איתך ברגע הזה.
"בנוסף יש מענקי שיקום רחבים יותר, שיכולים להגיע עד 25 אלף שקל למשק בית, בהתאם לצרכים. אנחנו לא מסתפקים במענה הראשוני - המטרה היא ללוות את המשפחות גם בהמשך הדרך, כחלק מבניית חוסן לאורך זמן".
הסוכנות היהודית פועלת גם בצמוד לרשויות המקומיות, מתוך אמון רב ביכולתן ובמומחיותן. יחד עם הרשויות היא מזהה את הצרכים בשטח, מה המדינה מספקת ומה עדיין חסר, וממלאת את הפערים באופן ממוקד. פעילות זו מתבצעת גם במקרים רגישים מאוד, כמו הצורך בתוכניות חוסן לילדים או למשפחות שחוו אובדן.
זרוע נוספת של הסוכנות עוסקת בשיקום פיזי. חברת הבת שלה עמיגור משמשת כזרוע ביצועית בתחום שיקום נכסים ומטפלת בשיפוץ ובנייה מחדש של בתים שנפגעו. כבר עתה היא פועלת במאות יחידות דיור ומקלטים, והמעורבות שלה ברשות המקומית מסייעת להקל את העומס ולאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה.
"אנחנו מעניקים מענה גם למצבים ייחודיים. קשישים או משפחות שביתם נהרס והם נותרו ללא פתרון מיידי מקבלים ליווי במתקנים של הסוכנות, במרכזי קליטה או במתחמי מגורים, עם מעטפת סיוע מלאה", מתאר סטון.
"בסוף, מעבר לכל המענים והמספרים - זאת סולידריות שהופכת למעשים. לא רק כסף שנשלח מרחוק, אלא אנשים שמגיעים, מתנדבים ופועלים כאן בשטח. זה הדבר המשמעותי בעיניי. כמו כן הסיוע המיידי של הסוכנות היהודית מתאפשר הודות לשותפים שלנו בקהילות היהודיות ובראשם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד והרוח הישראלית".
חוזרים לטראומה
במבצע שאגת הארי הפלטפורמות של הקרן מאפשרות לספק מענה ל-16 אלף קשישים, כולל ניצולי שואה, באמצעות ארוחות חמות, ערכות מזון ותמיכה אישית.
"יחד עם הרשויות המקומיות והעובדים הסוציאליים אנחנו מסייעים גם למפונים ולעולים חדשים הן בהכוונה, הן בציוד חיוני והן במענים מיידיים", אומרת שילה תמיר.
"בנוסף הקרן תומכת בעובדי השטח ובמתנדבים שמבצעים את העבודה הלכה למעשה. לדוגמה, הניידת הרפואית שלנו, שפועלת בשגרה עם קשישים, הוכפלה בחירום כדי להגיע למקלטים ולספק שירותים רפואיים למי שאינו יכול לצאת. המענה שלנו מבוסס על שילוב של הכנה מראש, תיאום צמוד עם הרשויות וגמישות להיענות במהירות לצרכים משתנים, והכל במטרה להבטיח חוסן ויציבות לאוכלוסיות הפגיעות".
כאמור מאז תחילת מבצע שאגת הארי, עם חזרת האזעקות, הבומים והריצות למרחבים המוגנים, רבים בישראל מצאו את עצמם חוזרים לרגעים הקשים של 7 באוקטובר. עבור הציבור הרחב זאת מציאות של מתח מתמשך, אך עבור שורדי השבי ובני משפחות החטופים מדובר בהצפה מחודשת של טראומה שטרם הסתיימה, תחושת חוסר אונים, בדידות וחרדה שחוזרות ומעמיקות. בתוך המציאות הזאת פועל ארגון 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם, שהוקם כדי לשמש בית ומעטפת תמיכה עבור החטופים (חיים וחללים) ובני משפחותיהם.
בימים אלה הארגון יזם פלטפורמה קהילתית לעזרה הדדית, הנשענת על בני המשפחה עצמם ומבטאת ערבות הדדית יוצאת דופן. היוזמה מחברת בין צרכים שעולים מהשטח לבין מי שיכול לתת להם מענה, בתוך הקהילה עצמה. מאחורי היוזמות הללו עומדת גם הבנה רחבה יותר של המציאות שאיתה מתמודדים שורדי השבי ובני משפחותיהם. עבור רבים מהם ההתמודדות אינה רגעית אלא תהליך מתמשך, כזה שצפוי ללוות אותם זמן רב, ולעיתים גם לכל החיים.
במקביל הוקם גם מערך קשר אישי, שבמסגרתו חברי הקהילה פונים זה לזה באופן יזום, כדי לשאול מה שלומם. "הבנו מהר מאוד שמעבר לסיוע המיידי אנשים צריכים גם להרגיש שמישהו רואה אותם", אומרת קבלו. "שלחנו הודעות אישיות לכל חברי הקהילה, ומשם צמחה גם יוזמה שבה אנשים פשוט מתקשרים אחד לשני לשאול מה שלומם, סוג של טלפון אכפתי". לדבריה, עצם הידיעה שיש מי שמתעניין, שואל ומקשיב הפכה עבור רבים לעוגן ותחושת שייכות בתוך חוסר הוודאות.
"אנחנו רואים שוב ושוב שכשאנשים שעברו טראומה יכולים לעזור לאחרים מתוך הקהילה שלהם, זה מחזק אותם", מוסיפה קבלו. "זה מחזיר תחושת שליטה ומסוגלות בתקופה שבה הרבה דברים מרגישים חסרי שליטה".
ככל שהימים הופכים לשבועות החלו להתגבש גם מפגשים קטנים ואינטימיים יותר. אחת לשבוע מארחת משפחה מחברי הארגון לארוחת ערב או לפעילות משותפת בביתה, שבהן משתתפים שכנים וחברים מהקהילה שמתגוררים בקרבת מקום, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. סביב שולחן אחד נוצרים רגעים של שגרה בתוך מציאות חריגה.
תמיכה מתוך הקהילה
יחד עם שלוש נשים נוספות היא הקימה את יוזמת "אישי וקהילתי" - מערך מתנדבים שמתקשרים באופן קבוע לחברי הקהילה כדי לשאול מה שלומם. "הרעיון מאוד פשוט: להתקשר ולשאול מה נשמע, בלי שיפוטיות ובלי סיווגים", היא מסבירה. "אנשים חזרו למציאות של מלחמה, עם אזעקות ופחדים, והרבה פעמים הם רק צריכים שמישהו יקשיב".
"אנחנו נסייע בכל רחבי המדינה, ובמיוחד בצפון", מבטיח שמולי. "התמקדותנו היא במספר תחומים עיקריים: שיפור מיגון, סיוע לאוכלוסיות חסרות מיגון, עזרה במקומות שנפגעו כמו בית שמש או באר שבע ותמיכה מסיבית באוכלוסיות מוחלשות, בעיקר קשישים ומי שזקוקים להתייחסות מיוחדת".
השר לשעבר מציין כי הפדרציה פועלת הן בשגרה והן בזמן חירום, תוך שותפות הדוקה עם רשויות מקומיות וארגונים אזרחיים: "יש לנו קשר עם יותר מ-100 ראשי רשויות ואנחנו תומכים בלמעלה מ-500 ארגונים. זה מאפשר לנו לקבל תמונת מצב מדויקת ולעדכן את הצרכים כמעט בזמן אמת".
כחלק מהסיוע, הפדרציה מתמקדת גם בניצולי שואה, ילדים עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות רגישות נוספות. "יש לנו מערך סיוע בתחום החוסן והטראומה, שפוּתח בשנים האחרונות עם הרבה ארגונים בישראל", מוסיף שמולי. "כשמתפרץ מצב חירום חדש, אנחנו לא מחליפים את המחויבות הקיימת שלנו אלא מרחיבים אותה".
נוסף למענה המיידי, הפדרציה ממשיכה בתמיכה ארוכת הטווח בקהילות שנפגעו בשנים האחרונות. "אנחנו ממשיכים לתמוך בשיקום של יותר מ-60 קהילות בעוטף עזה ויותר מ-120 קהילות בצפון", מספר שמולי.
לדבריו התמיכה האמריקאית, לצד הפעילות המורחבת של החברה האזרחית בישראל, מהוות נדבך קריטי בעמידות העורף. "יש פה הבנה עמוקה בקהילה היהודית בניו יורק שהרגע הזה הוא רגע היסטורי. כולנו חלק מאותה משפחה והדבר מתבטא גם בהירתמות כספית, גם במעשים בשטח, וגם בעשייה משותפת עם רשויות וארגונים מקומיים", הוא מסכם.
"לאחר בדיקת מצב התושבים, אנחנו מציעים סיוע בארגון הבית ובניקיון, כדי להחזיר להם שגרה ואנושיות גם בתוך החורבן", מסביר דרור. "במבצע הקודם בתוך 12 ימי מלחמה הפנינו קרוב ל-12 אלף מתנדבים, והיום אנחנו כבר על כ-9,000 מתנדבים שמגיעים לזירות שונות. עבודת הזירה כוללת גם הבנת מצב המפונים - מי נדרש לפינוי, לאן הם מועברים, מתן מענה לוגיסטי ומקיף בבתי המלון ובמרכזי הקליטה".
"זהו רגע קריטי עבור האנשים שהבית שלהם נהרס או נפגע, והם מרגישים שהם לא לבד", הוא מדגיש. "המתנדבים שלנו נותנים תחושת ביטחון וסיוע פיזי ורגשי, ולעיתים גם מצילים חיים. בנוסף אנחנו מפעילים 18 חמ"לים בפריסה ארצית, שפועלים לסיוע למשפחות ולשליחת מתנדבים לכל מי שזקוק לסיוע".
התרעות פיקוד העורף