בחניון התת קרקעי בדיזנגוף סנטר, שמתחילת המלחמה הפך לכפר אוהלים, משפחות בודדות נשארו וגם הן כבר החלו להיערך לחזרה הביתה. בחניון נותרו עשרות אוהלים, עדות לימים הארוכים שהפכו לבתיהם של תושבים רבים מהאזור, שאין בדירותיהם מיגון. משפחה גדולה של עובדים זרים, הכינה את ארוחת הבוקר בחניון. "בפעם הבאה כבר נאכל בבתים", סיפרה עובדת זרה.
לא הרחק משם, בתי הקפה בכיכר דיזנגוף היו שוקקים וקשה היה למצוא שולחן פנוי. לעיתים, נוצרו תורים של ממתינים עד שיתפנה שולחן. צעירים שנוהגים לשחק כדורשת ומשחקי כדור המשיכו לשחק, אבל הפעם ללא דריכות להתראה על שיגור טיל. לקראת הצהריים הגיעו לבתי הקפה, לטיילת ולחופים גם משפחות רבות, עם ילדיהן.
בניגוד לשבועות הקודמים, בטיילת רבים טיילו לאורכה בנחת עם עגלות תינוק וללא התבוננות תכופה במכשיר הטלפון הסלולארי, כדי להתעדכן בחדשות.
"אחרי חודש וחצי בלי עבודה ועם אין ספור אזעקות ונזקים בגוף וברכוש, אנחנו במצב כמו ביום הראשון של המלחמה", סיפר חיים, מאזור שוהם, שהגיע לראשונה מפרוץ המלחמה לטיילת השוקקת בתל אביב.
"עכשיו אנחנו מבינים שאומנם איראן נסוגה לאחור כמה שנים וספגה נזקים, אבל היא תשקם את הנזקים ואני חושש שבעוד כמה שנים נהיה בסבב הבא. אני רק מקווה שעד אז המדינה תשכיל לתכנן נכון ולדאוג שכל האזרחים יהיו ממוגנים. המשימה הקרובה שלי היא לבנות לאמא, שגרה בפריפריה ללא מיון, ממ"ד" - הסביר.
התרעות פיקוד העורף