ליפשיץ, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, נחשב לחייל מסור ושקט, שחתר להגיע לחטיבה והגשים את יעדו לאחר מאמץ והתמדה. בני משפחתו סיפרו כי היה גאה בשירותו, פעל בצניעות ולא הרבה לדבר על הישגיו, גם לאחר שקיבל תעודת הצטיינות ממפקדו לאחר תקופה ממושכת של לחימה בעזה.
התקרית אירעה שלשום סמוך לשעה 13:00. כוח של גדוד 13 של חטיבת גולני, שהיה בפעילות סריקה של מרחב בסמוך לכפר א-טייבה צפונית מערבית למשגב עם, נתקל בחולית מחבלים גדולה אשר הפתיעה את הכוח במארב בשטח הסבוך. במהלך הקרב שהתפתח מטווח של מטרים אחדים נפגעו ארבעה לוחמי חטיבת גולני. יתר הכוח פתח באש וחיסל לפחות שני מחבלים, וככל הנראה פגע בנוספים שנפצעו והחלו להימלט. צוותים רפואיים העניקו טיפול בשטח ללוחמים שנפגעו, אולם לאחר זמן קצר נאלצו לקבוע את מותו של טובאל. מסוק של חיל האוויר פינה את שלושת הלוחמים הפצועים לבית החולים רמב"ם בחיפה.
"לא משנה כמה האימונים היו קשים, לא התלוננת, אמרת לנו לא לדאוג, כל משימה ביצעת על הצד הטוב ביותר, גם גולני הבינו שיש להם את הילד הכי טוב, שאלתי אותך טובי מתי תחזור הביתה ואמרת לי 'אמא, יש עוד עבודה'. גולנצ'יק על מלא. ידעת לראות את הנשמה של האדם, הצלחת לבחור לך חבר'ה טובים, הם בוכים פה יחד איתנו. היית בקשר חזק עם אחים והאחיות שלך, אתה יכול ללמד את כולנו כיבוד הורים. התקשרת לסבתא מלבנון, והיא כל היום התפללה עליך. תמיד מבקר את סבא וסבתא. 'סבתא אל תדאגי, הכול טוב', תמיד דיברת בכבוד, שולחן השבת לא יהיה אותו דבר בלי השירים שלך והחיבוק שלך שיהיה כל כך חסר, איך אבא שבשמיים לא ירצה אותך לידו".
בדבריהם חזרו בני המשפחה, המפקדים והחברים על דמותו של ליפשיץ כלוחם אמיץ ואדם ערכי, שבלט בצניעותו, במסירותו ובאהבת האדם שבו, והותיר אחריו חלל עמוק בעיר כולה.
התרעות פיקוד העורף