ברסלבסקי כתב כי הבחירה בהירש היא "יריקה בפרצוף" שלו, של הוריו ושל משפחות חטופים נוספות. לדבריו, הירש "רק משחק בפוליטיקה" ואף לא יצר עמו קשר לאחר שחזר מהשבי. הביקורת שלו הצטרפה לזעם שהביעו גם משפחות חטופים וקרובי נרצחים נוספים בעקבות ההחלטה.
זמן קצר לאחר פרסום הדברים, ברסלבסקי הפך למטרה למתקפה חריגה מצד גולשים מהימין. עשרות הודעות נאצה נשלחו אליו, ובהן קללות, השפלות והאשמות. בין היתר נכתב לו כי עליו "לסתום את הפה", כי הוא "כפוי טובה" וכי קיבל כסף מתרומות ולכן אין לו זכות למתוח ביקורת. גולשים אחרים טענו כי עליו "להגיד תודה שהחזירו אותו", ומי הוא שיתנגד לבחירתו של הירש.
במקביל למתקפה עליו, ברסלבסקי שיתף ברשתות החברתיות דווקא רגע אחר, אישי שנותן לכולנו בוקס בבטן. ברסלבסקי שיתף כי ירד מביתו וראה פועלים ערבים מבוגרים, בני כחמישים, עובדים במשך שעות ארוכות בחום. "לא יכולתי לראות אנשים מבוגרים עובדים ככה", כתב. הוא סיפר שהלך לקנות להם שתייה קרה וקופסת סיגריות, ולאחר מכן ניגש אליהם ודיבר איתם בערבית.
לדבריו, הפועלים כל כך הופתעו מהמעשה שלו כמו גם מהערבית המדוברת, במיוחד לאור היותו חובש כיפה. "אני לא מבין למה לעזור למישהו אחר הפך למשהו חריג", כתב. "למה שגבר ערבי מבוגר יהיה בהלם מזה שבחור יהודי צעיר עוזר לו?".
ברסלבסקי הוסיף כי אף שנחטף בידי מחבלים ערבים, הוא מסרב לוותר על אנושיות. "להגיד שאני אוהב אותם? לא", כתב, "אבל אנחנו חייבים להשאיר אנושיות בתוך כל הכאוס הזה". הוא הוסיף כי לא סיפר לפועלים מי הוא, וסיכם במסר: "אני מאחל ליהודים להיות אנושיים כלפי יהודים קודם כל, ולערבים לא לראות ביהודים אויב". דווקא ברגע שבו ניסה לדבר על חמלה ופיוס, הוא מצא את עצמו שוב מותקף, הפעם מתוך החברה שלו עצמו, כשמכונת הרעל סימנה אותו כי העז לבקר.