לאחר שקיבל התרעה על פריצה בגדר הגבול, הוא פעל כדי להגן על הקיבוץ מפני חדירת מחבלים. תחילה התקשר לסגנו כדי שיארגן את רכב הביטחון הממוגן של כיתת הכוננות, אחר כך הקפיץ כוח יחידת המסתערבים שהיה בקיבוץ באותו זמן. עם המחבלים הוא החל להילחם לבד, כשראה אותם נכנסים דרך השער האחורי של נחל עוז הסמוך לביתו. פעולתו זו קנתה זמן לתושבים להסתגר בחדרי הביטחון.
"קשה לכתוב במילים את התחושה הזאת של חוסר ההשלמה עם זה שאתה לא כאן ולא תחזור. קשה אפילו לדמיין את זה, ונראה לפעמים שתכף תחזור אלינו. אין אנשים כמוך. אדם טוב לב וצנוע שרצה תמיד את הטוב. מקווה שטוב לך במקום שבו אתה נמצא. כאן קשה בלעדיך". 15 תושבים מהקיבוץ נרצחו באותו יום, בהם 4 ילדים ו-2 עובדים זרים. 8 אנשים נחטפו לרצועת עזה.
פיורנטינו נולד וגדל בקיבוץ נחל עוז במערב הנגב. הוא למד בבית הספר התיכון "שער הנגב", ב-2003 התגייס לשירות צבאי ושירת כלוחם וחובש. הוא נחשב לאדם ספורטיבי מאד. אהב ענפים רבים ויותר מכל - כדורגל. היה לו מנוי בבלומפילד והוא נהג לנסוע למשחקים של קבוצת מכבי תל אביב.
חבריו סיפרו כי הוא אהב מאד מוסיקה והיה הולך להופעות של להקת הדג נחש, ביחד עם שרון אישתו. השניים הכירו כשהיא הגיעה לנחל עוז כסטודנטית במכללת ספיר. בקיבוץ סיפרו כי אילן היה עמוד התווך של הקהילה. הגנת המשק היתה עבורו משימת חייו.
הוא הצטרף לכיתת הכוננות של הקיבוץ, היה סגן של רכז הביטחון השוטף וב 2015 התמנה לתפקיד בו עשה עד שנפל על משמרתו. ראש המועצה האזורית 'שער הנגב' אורי אפשטיין, ספד לו ואמר כי '"השבתו היום לאדמת נחל עוז היא רגע של כאב עמוק אבל גם רגע של התחייבות לזכור, להוקיר ולבנות כאן חיים, ביטחון ועתיד שיהיו ראויים למי ששמרו עליהם בגופם".
התרעות פיקוד העורף