"סבתא תמיד הייתה זכורה לי כאישה פשוטה עם חוכמת רחוב, בעלת דאגה גדולה לכל ילדיה, נכדיה והמשפחה ששרדה מהשואה. היא הייתה גדולת ממדים, אך השמלה שלה שנותרה מהתקופה ההיא מספרת סיפור אחר לגמרי. מדובר בפריט קטן במיוחד, עדות אילמת לכך שבימי הגטו והמלחמה הייתה רזה מאוד, מחוסר ברירה וממחסור חמור במזון", שיתפה קם.
על תקופת השואה עצמה, תמר מציינת כי סבתה כמעט שלא דיברה והסיפור הועבר לדור הבא בעיקר דרך אימה (בתה), שדאגה לשתף ולשמר את הזיכרון. "ידוע לנו שסבתא הצליחה להימלט מהגטו כשהתחפשה וכי השמלה, עם הטלאים שנתפרו עליה, הייתה חלק מסיפור ההישרדות שלה בתנאים של רעב קיצוני". על התרומה לארכיון בית לוחמי הגטאות, מציינת תמר כי השמלה נשמרה במשך שנים בבית המשפחה, עד שהחליטה לתרום אותה לארכיון בית לוחמי הגטאות. "הבנתי שבארכיון היא תישמר טוב יותר ותוכל לספר את סיפורה לדורות הבאים. עצם התרומה נבעה מרצון לא רק לשמר זיכרון אישי, אלא גם להנגיש את הסיפור לציבור הרחב כחלק מהמאמץ להעלות מודעות ולהעביר את מורשת השואה הלאה לדורות הבאים".
התרעות פיקוד העורף