"במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא התברר כי התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ארוכת טווח", קבע אנגלמן. "המלחמות המחישו את הצורך בקיומו של שדה תעופה משלים. הסחבת מצד הממשלה ודחיית קבלת ההחלטות לגבי המקום והזמן שבהם יוקם שדה התעופה נמשכו שנים, והשדה עדיין לא הוקם. יש לראות זאת בחומרה".
מבקר המדינה ציין עוד כי אפילו שהממשלה תמכה בחברות התעופה הישראליות מתחילת משבר הקורונה ועד תום מבצע עם כלביא - היא לא דרשה בתמורה לקבוע הסדרים שיאפשרו לה להשפיע על פעילותן במצבי חירום עתידיים. עוד נטען כי לא נעשה ניסיון מצד המדינה להפעיל את צו האינטרסים במהלך המלחמה בקשר להפעלת טיסות.
בדוח נטען עוד כי בתחילת מלחמת חרבות ברזל לא היה במשרד התחבורה, ברשות התעופה האזרחית ובמל"ל נוהל לתיעדוף חזרתם של הנוסעים הישראלים השוהים בחו"ל בעת חירום על פי חיונותם למשק. "גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8 נאלצו לחפש טיסות ולשלם מחירים גבוהים כדי לשוב בבהילות לישראל", צוין בדוח.
עוד עולה מהנתונים כי השיעורים המרביים של עליית המחירים של הובלת מטען אווירי מישראל לארצות הברית ולאירופה בהתאמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עמד על 34% ו-75% בהתאמה. עוד צוין כי שירותי התעופה בעת המלחמה ניתנו בעיקר על ידי חברות התעופה הישראליות, ועודפי הביקוש שנוצרו גרמו לעליית מחירים של כרטיסי טיסה. בדוח נטען כי 20 מוצרים חיוניים לחירום הוגדרו על ידי הרשות להגנת הצרכן בנובמבר 2024, אך ברשימה לא נכללו מחירי הטיסות.
מחברי הדוח ציינו עוד כי מתחילת משבר הקורונה בשנת 2020 ועד תום מבצע עם כלביא ביוני 2025, סייעה המדינה לחברות התעופה הישראליות באמצעות סיוע כספי עקיף, כגון מתן רשת ביטחון להגדלת התחרות בטיסות לארצות הברית והשתתפות בכ-95% מהוצאותיהן לביטחון. "עם זאת, המדינה לא הסדירה את יחסי הגומלין בינה לבין החברות, ובכלל זה את היכולת לכוון את פעילותו או להורות להן לבצע פעולות מסויימות בעת חירום", נכתב.
"כשפרצה מלחמת חרבות ברזל ואזרחים רבים נתקעו בחו"ל, חברות התעופה הישראליות פעלו באופן עצמאי, ללא מעורבות של המדינה וללא הכוונתה", נטען בדוח. "בהיעדר הסכמים והסדרה בין המדינה לבין חברות התעופה הישראליות, לא היו למדינה כלים שבאמצעותם הייתה יכולה להשפיע על פעילות חברות התעופה בעיתות חירום, תמורת הסיוע הישיר והעקיף שקיבלו במהלך השנים".
עוד עולה מהביקורת כי בניסיון להתמודד עם מחסור בטייסים, החליטה רשות תעופה אזרחית לבחון את החלופות להעלאת גיל הטייסים בהובלה אווירית ומסחרית פנים ארצית בלבד לגיל 67 וקידמה תקנות בנושא, אבל עד למועד סיום הביקורת לא הושלם קידום התקנות על ידי הרשות.
בדוח מוצגים נתוני הלמ"ס, שלפיהם מרכיב הוצאות על נסיעות לחו"ל ונסיעות בארץ עלה ב-10% בשנת 2023, ב-5% בשנת 2024 וב-10% במחצית הראשונה של 2025.
מהביקורת עולה עוד כי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד דצמבר 2023, פנו לחשב הכללי שתי חברות תעופה זרות לשם קבלת פוליסת ביטוח נגד סיכוני מלחמה, אבל הנושא לא קודם בשל שיעור החשיפה למדינה (כ-90 מיליארד דולר לפחות לכלל החברות הזרות, להערכת אגף החשב הכללי באוצר). הדבר מנע את הגדלת היצע המושבים בטיסות ובעקבות כך להתייקרות בכרטיסי הטיסה, שלכמה מהיעדים הייתה משמעותית.
מבקר המדינה ממליץ בסיכום הדוח שמשרדי התחבורה והאוצר יקבעו מדיניות תעופה כוללת למדינת ישראל בעת שגרה ובעת חירום, לאחר שיבחנו בין היתר את כלל ההיבטים הנכללים בצו האינטרסים, או מניית הזהב ואת החוקים הקיימים בתחום.
התרעות פיקוד העורף