גרוס מידן, 69, אמא לבן, סבתא לנכדים, תושבת המועצה המקומית להבים, נבחרה לתפקיד, שאותו היא ממלאת בהתנדבות, בינואר 2025. בפועל היא החלה לכהן באפריל באותה שנה.
בכל שאלה, בכל בקשה
במהלך שירותה בקבע סיימה גרוס מידן בהצטיינות שני תארים באוניברסיטת בן-גוריון, במדעי הרוח והחברה ובהיסטוריה של עם ישראל. אחרי שחרורה פנתה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. היה לה משרד לעריכת דין בבאר שבע, שכיום מופעל על ידי בנה וכלתה. "כשנעשיתי עורכת דין, לקחתי הרבה תיקי פרו-בונו, רציתי לתרום", היא מספרת. "גם התנדבתי בארגון גמלאי צה"ל ובמשמר האזרחי ביישוב שלי. יום אחד הגיעה אליי קצינת הנפגעים שלי ושאלה למה אני לא מגיעה לפעילויות של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. הגעתי, פגשתי את האלמנות, וככה התחיל בעצם הקשר לארגון. תמי שלח, יו"ר הארגון הקודמת, ביקשה ממני להצטרף ולסייע. מתחילת 2020 הייתי דירקטורית בארגון, ובמסגרת הזו מילאתי כל מיני תפקידים ביצועיים".
תוכנית נוספת של הארגון, גרוס מידן מספרת, היא "זרעים של תקווה", שהחלה בספטמבר האחרון. פרויקט זה מיועד לאלמנות הבוחרות בהליך קצירת זרע מבני זוגן שנפלו. הארגון מלווה אותן לאורך השלבים השונים, בהיבטים הרפואיים והמשפטיים, עד להיריון. המעטפת כוללת הנגשת מידע, סבסוד ההליכים הרפואיים, תמיכה רגשית מקיפה וליווי התהליך בידי פרופסור לפוריות מבית חולים וולפסון. "כל אחת יכולה לעשות מה שהיא מבינה", מציינת גרוס מידן, "אבל מי שנמצאת בהליך ורוצה עזרה, אנחנו כאן. בכל שאלה, בכל בקשה - אנחנו איתן".
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הוא הגוף היציג שפועל למען משפחות הנופלים מצה"ל ומכוחות הביטחון. הוא הוקם בשנת 1991, פועל מתוקף חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תש"י-1950) ומייצג מעל 18 אלף אלמנות, אלמנים, יתומות ויתומים של חללי צה"ל, המשטרה, השב"כ, המוסד, שירות בתי הסוהר וכיתות הכוננות. פעילותו כוללת מלגות ומענקים, תמיכה פרטנית, קורסים וסדנאות, תוכניות ליווי וייעוץ, מחנות קיץ לילדים ובני נוער, חופשות משפחתיות, ימי עיון ויוזמות קהילתיות. לצד זאת, הארגון פועל בזירה הציבורית והפרלמנטרית, מייצג את המשפחות השכולות מול מוסדות המדינה ופועל לשיפור זכויותיהן ורווחתן.
"כארגון יציג, אנחנו נתמכים על ידי משרד הביטחון, אבל התמיכה שלו היא 5% מהתקציב שלנו", מעדכנת גרוס מידן. "5% נוספים מגיעים מדמי חבר שנגבים מהחברים, וכמעט 90% מגויסים מתרומות. היה צריך להגביר את התרומות בשנה האחרונה, והאמת היא שידם של התורמים במהלך המלחמה הייתה קצת יותר פתוחה, ונתרמו כספים רבים".
למען הילדים
השנה, מדגישה גרוס מידן, אחרי שבארגון פעלו לשם כך במשך כארבע שנים, "עבר בקריאה שנייה ושלישית תיקון עוולות בחוק קצבאות השארים, הכולל ביטול שלילת הקצבה מאלמנה במקרה של נישואין מחדש, והשלמת קיזוז קצבת השארים של חללי אנשי ונשות הקבע וכוחות הביטחון. כמו כן, בסוף ינואר 2026 נכנס לתוקף תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שמרחיב את ההכרה והתמיכה באלמנות, ביתומים ובהורים שכולים".
עם זאת, היא מסייגת, "התיקון הזה לא נותן מענה ראוי מבחינה כלכלית לאוכלוסיית היתומים הבוגרים, מגיל 40 ואילך, שמהווים את מרבית אוכלוסיית היתומים. הארגון בראשותי יפעל לעשות כל שבידו כדי להביא לשינוי מצב זה. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות כדי לתקן את העוול שנעשה שנים רבות ליתומים הבוגרים. כל הזמן המדינה טיפלה טלאים-טלאים בחוק הזה, ולכן חלק קיבלו וחלק לא קיבלו. חייבים אחת ולתמיד ליישר קו".
תפקידה של גרוס מידן מזמן לה רגעים מרגשים רבים, חלקם קשים. "אני פוגשת אלמנות באירועים ובטקסים שונים", היא אומרת. "למשל, רויטל שמיר, אלמנתו של רב-סרן מוטי שמיר ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר כשהיא הייתה בהיריון, והילדה שנולדה לא ראתה את אבא. באחד הטקסים קצינת הנפגעים לקחה את התינוקת ועמדה איתה מול קיר השמות של הנופלים מגולני. זה היה אחד הרגעים ששברו לי את הלב. גם עכשיו אני מדברת איתך והדמעות זולגות. מאחורי הגיבורים שלנו עומדות הנשים האלה, שהן גיבורות אמיתיות".
התרעות פיקוד העורף