משק שוורץ כולל דיר כבשים של אלפיים ראש, שהוקם ב־1954 על ידי סבו ואביו של עודד שוורץ בשדה אליעזר, ומחלבה שהוקמה לפני 15 שנה בקיבוץ יפתח. המחלבה מייצרת גבינות מחלב הנחלב מהדיר, והתוצרת משווקת למעדניות, לבתי קפה, למלונות, ליקבים וגם לחברות הייטק ברחבי הארץ. "המחלבה שלנו לא עצרה את הייצור ולו ליום במשך שנתיים וחצי", שוורץ מתגאה. "היה לנו חשוב לשמר את המותג. אבל כמויות הייצור ירדו דרסטית. בשל כך חלק מהחלב, שבימי שגרה היינו מייצרים ממנו גבינות, מכרנו לתנובה".
שוורץ מספר שמאז פרוץ המלחמה הוא שירת 450 ימים במילואים, ועובדיו ניהלו את העסק כולו. המצב הביטחוני באזור, הוא מוסיף, פגע מאוד בייצור: "כשצריך לפסטר, ויש אזעקות בלתי פוסקות והעובדים צריכים לרוץ לממ"דים, כל התהליך נפגע. גם עכשיו בלתי אפשרי לייצר בקיבוץ יפתח בצורה רגילה. יש פה עדיין מלחמה, למרות שהוכרזה הפסקת אש. גם חנות המפעל שלנו במושב שדה אליעזר, שבה אנו מחזיקים מעל 60 סוגים של גבינות, ריקה מאנשים לצערי. אנשים פשוט לא מגיעים לאזור הזה. וכך, אנחנו מייצרים מעט וגם קשה מאוד למכור. גם המצב הכלכלי של הלקוחות שלנו לא פשוט. וברגע שמדינת ישראל פתחה את ייבוא הגבינות מכל אירופה, מה יגידו אזובי הקיר?".
ויטריאול שהתה שנה וחצי מחוץ לבית. "חזרתי בנובמבר 2024, ואז התחלנו לשפץ מחדש. כולם נרתמו לעזור. ב־14 באוגוסט 2025 עשינו פתיחה חגיגית, והיה מקסים. זה עסק משפחתי, בעלי והבת עובדים איתי. אני מייצרת גבינות צאן בשיטה מסורתית של פעם, בלי חומרים משמרים. את החלב אני מקבלת מתנובה. התחיל להיות נחמד, מבקרים באו. היו מגיעים אוטובוסים של תיירות מקומית לסיור באדמית ואנשים נכנסו למקום. ואז שוב מלחמה, מבצע 'שאגת הארי', ומאז אף אחד לא עולה לאדמית. אני פותחת בקטנה, בשביל תושבי הקיבוץ. הכל נעצר, אבל הגבינות ממשיכות להתיישן ולהתגבן".
למחלבת "טבע עז", הקיימת 30 שנה, דיר עיזים גדול. המחלבה המשפחתית מייצרת גבינות עיזים, כבשים ובקר, בהן גבינות עם עובש, גבינות חצי קשות וקשות, כולן בכשרות בד"ץ מהדרין של הרב רובין. "אנחנו מייצרים בעיקר עבור מחלבות גדולות תחת המיתוג שלהן", מספר בוקר. "בנוסף, מוכרים גבינות במיתוג שלנו למסעדות בירושלים ובאזור מודיעין".
התרעות פיקוד העורף