להגשים חלום ילדות
"תוך כדי ההתלבטות, סבא שלי עבר אירוע מוחי, מה שחייב את אבא שלי לטפל בו ומנע ממנו להגיע לרפת. נוצר מצב שבו או שאני נשאר בבאר שבע והרפת מידרדרת, או שאני בא לעזור להם ומגשים חלום. הבנתי שכך גם הילדים שלי יקבלו אבא טוב יותר, שעושה את מה שהוא אוהב ולא מתפשר על התעסוקה שלו".
"הרפורמה הזו בכלל לא נוגעת בהוזלה אמיתית לצרכן, אלא אומרת שקודם כל יורידו לרפתנים את המחיר. אני מקבל 2.46 שקלים לליטר חלב גולמי, כשעולה לי לייצר אותו כמעט 1.90 שקלים. ישבנו מול אנשי האוצר והסברנו להם שבאירופה המדינה מסבסדת את החלב, אין מע"מ, והחקלאים מקבלים כסף גם מהמדינה וגם מהמחלבה. כל אדמה שאנחנו לא נעבד תהפוך לעוד בניין, וכל דונם שיורד מהחקלאות זה עוד אוכל שאנחנו צריכים לקנות ממדינה אחרת".
להוריד הילוך בחיים
"בתקופה שבה עבדתי בתל אביב גרתי במושב גילת והייתי עושה את כל הנסיעות האלה. הרפת תמיד הייתה שם ברקע. בחרתי לחזור לזה קודם כל כי מדובר בעסק משפחתי, ואבא שלי כבר לא צעיר, הוא בן 70. תמיד עלתה השאלה אם אני רוצה להיכנס לזה".
ללמוד הכל מאפס
"בערך שלושה שבועות אחרי השיחה הזו שמעתי שאבא שלי מחפש מנהל שכיר לרפת. אמרתי לו: ‘את זה לא הצעת לי’. הייתי צריכה ללמוד הכל מאפס. לא הייתי במושב 25 שנה, וגם לפני כן רק באתי וחלבתי מדי פעם, לא יותר מדי. רפת היא מפעל לכל דבר וצריך להבין בדיוק מה קורה בו. למחרת כבר הייתי ברפת.
"המעבר לא הסתיים רק בעבודה עם הפרות ברפת, אלא הפך גם לרצון לחבר אנשים מחדש לְמה שנמצא מאחורי החלב והגבינה שהם פוגשים ביומיום. כך נולדה סדנת הגיבון שאני מעבירה ב'ג'ינגס חאן בגולן', ושבה אני משלבת בין הכנת גבינות מחלב טרי ובין הסיפור האישי שלי והחיים מאחורי העבודה החקלאית".