ברקע הדיון עומדות עדויות של תושבים שטוענים כי נדרשו לשלם אלפי שקלים בשלב מתקדם של מכירת נכס, כתנאי לקבלת אישורים להשלמת העסקה.
"הבאנו את כל האישורים, כולל אישור מהעירייה שאין חובות. בגלל עיכוב במס שבח נדרשנו להביא אישור חדש, ואז פתאום אמרו שיש חוב של 10,400 שקל", סיפר אלחרר. "אמרו שזה קשור לפיתוח, אבל לא באמת הצליחו להסביר על מה בדיוק. אם היינו יודעים מראש שיש עוד עשרת אלפים שקל לשלם, היינו מתמחרים אחרת את הדירה".
לדבריו, העסקה כבר הייתה בעיצומה ואימו הייתה תחת לחץ להשלים את המכירה. "אמא שלי הייתה לחוצה למכור בגלל המעבר לדיור מוגן. בסוף היא פשוט שילמה כי לא היה לה כוח להיכנס להליכים. בגיל 84 אתה לא מתחיל מאבקים משפטיים מול עירייה", אמר.
"בחיים לא שמעתי על זה לפני כן", סיפרה. "עורך הדין שלי שלח מכתב למחלקה המשפטית, אבל קיבלנו תשובה שמפרטת רק את החוק. לא הסבירו למה דווקא עכשיו אני צריכה לשלם או על איזה פיתוח מדובר. בסופו של דבר נאלצתי לשלם כי כבר לא יכולתי למשוך את העסקה".
לדברי תושבים נוספים שפנו ל"מעריב", התחושה החוזרת היא של גילוי דרישות תשלום בשלבים מאוחרים של עסקת מכר, כאשר האפשרות להתנגד או לערער מוגבלת בשל החשש מפגיעה בעסקה. חלקם טענו כי שילמו אלפי ואף עשרות אלפי שקלים למרות ספקות לגבי עצם החיוב, מתוך רצון להימנע מהליך משפטי ממושך.
בהצעה שהגיש בשבוע שעבר, העלה פאר כמה סוגיות שלדבריו מעוררות שאלות משפטיות ביחס לחוקיות הגבייה. הראשונה עוסקת בהיעדר עילת חיוב, בטענה שסעיף 3 לחוק העזר העירוני מאפשר גביית היטל רק במקרים של אישור בנייה חדשה או תחילת עבודות פיתוח בפועל של שטח ציבורי פתוח המשמש את הנכס. לטענתו, העירייה גובה את ההיטל גם בעת העברת זכויות בטאבו בנכסים ותיקים, ללא אירוע חיוב מתאים.
טענה נוספת נוגעת לפסיקת בית המשפט העליון, שלפי פאר קבעה כי רשות מקומית אינה רשאית לגבות היטלים באופן רטרואקטיבי או ללא זיקה לאירוע המקים חובת תשלום. סוגייה נוספת עוסקת באישור שר הפנים, כאשר לטענתו, בעקבות תיקון לחוק העזר שנכנס לתוקף ביוני 2021, נדרש אישור השר להטלת ההיטל, אך אישור כזה לא הוצג בפני המועצה. עוד העלה שאלות בנוגע לשקיפות ביחס לייעוד הכספים הנגבים מהתושבים.
עו"ד מימון פאר, יו"ר ועדת הביקורת, אמר: "אין ספק שהמאבק הציבורי הצודק שאני מוביל יחד עם תושבים רבים גרם לעירייה למחשבה שנייה באשר להיטל. גם שם מבינים שבית המשפט עשוי לפסול את הגבייה ולהורות על השבת הכספים ולכן הם מהרהרים שוב במהלך. במקום להודות בטעות ולבטל מייד את הגבייה, העירייה מנסה בדרך פתלתלה לרדת מהעץ. אני מקווה שזה אמיתי ולא דרך פתלתלה להרדים את המאבק. אני מבטיח לציבור שלא נעזוב את המאבק עד שההיטל יבוטל והכסף יוחזר לתושבים".
מעיריית קריית ביאליק נמסר: "גביית היטל שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) בקריית ביאליק מתבצעת מכוח חוק עזר עירוני שאושר על ידי משרד הפנים, חוק העזר שטחים ציבוריים פתוחים תש"ע 2009. חוק דומה מיושם בלמעלה מ-100 רשויות מקומיות בישראל.
"החוק פורסם ברשומות ומופיע באופן שקוף ונגיש באתר האינטרנט של העירייה לרווחת כלל הציבור. חשוב להבהיר כי המידע אודות חוקי העזר והיטלי הפיתוח השונים גלוי וידוע, ומהווה חלק בלתי נפרד מההתנהלות הכלכלית והתכנונית בעיר. בנוסף, בישיבת מועצת העיר האחרונה נמסרה הודעה כי העירייה תפנה לקבלת חוות דעת משפטית נוספת בנושא, מתוך רצון לבחון את כלל ההיבטים המשפטיים ולפעול בשקיפות ובאחריות ציבורית".
התרעות פיקוד העורף