מסע הלוויה החל בשעה 10:00, כאשר נשמעו בבית העלמין זעקות שבר של האלמנה ובני המשפחה. כיסוי הקבר על רקע השיר "לא קלה דרכנו".
"תמיד אמרת שאתה מכיר אותי טוב יותר ממה שאני מכירה אותי וזה כל כך נכון, הזמנתי לנו מתנה ליציאה הבאה שלך והיית אוהב את זה, את היין שביקשת. איתמר שלי, תודה על השנים הטובות ביחד. על זה שהיית בן הזוג הכי טוב שיש, על מעיין שעכשיו זה מפחיד כמה הוא דומה לך. נישקתי אותך והרגשתי שאתה מרגיש. אין לי מושג אם אתה שומע אותי, אבל אם כן, תזכור כמה אני אוהבת אותך וכמה מעיין אוהב אותך, מבטיחה לשמור עליו, רק שאני לא יודעת איך. אמשיך לדבר אלייך, רק תנוח אם זה מה שעושים שם. אני אוהבת אותך בכל נימי ליבי. שלך לתמיד".
"לפני שנכנסת לתפקיד כמ.פ נזכרתי שפנית אליי לקבלת עצה. חזרתי לאותה הודעת הוואטסאפ ששלחת לי וכך כתבת. 'היי, זה איתמר ספיר, אשמח לשבת איתך לשמוע קצת נקודות לחשיבה ועצות סביב הכניסה לתפקיד המ"פ. בעיקר סביב הצבת יעדים ובניית לו״ז', נכון, בתוך המסגרת, וכך אתה ממשיך".
"אכן קבענו וסוחפנו. אני זוכר את השיחה. כל כך התרשמתי מהרצינות שלך, איתמר, מהיכולת להעמיק, מתחושת האחריות ומהרצון העמוק שלך להטביע חותם מקצועי, ערכי ומנהיגותי. ומה הפלא? הרי הכל עשית, איתמר, בהשקעה וברצינות. גם בחייך האישיים, בלימודים לפני הגיוס, בשירות המשמעותי כלוחם ביחידת מגלן, בהצטיינות שלה זכית בבה"ד אחד, בתפקידך הראשון כמ"מ בנח"ל, ואז כשחזרת לפקד במגלן, ואף בבחירתך להיות מפקד פלגה במסלול היחידה".
"הכל בהצטיינות, בענווה, בנעימות ובתמונה רבה, איש ספרא וסייפא. אנו בלחימה כבר יותר משנתיים וחצי. אלו ימים כה גורליים ומשמעותיים, והם מחייבים גדולה ואנשים גדולים, שהובילו את עם ישראל ומדינת ישראל לניצחון. מחר בערב נציין את חג השבועות, ואתה, איתמר, נפלת כמפקד וכלוחם בראש אנשיך, בימים שבין פסח לשבועות, בין חג הפסח המציין את גאולתנו ממצרים, ואת ברית הגורל של הצלה מאויבינו וממבקשי נפשנו, לבין חג השבועות, חג מתן תורה המציין את ברית הייעוד, את הלשם מה? שהרי נעיר לכולנו שלא מספיק שננצח בשבע חזיתות, ואנו מנצחים, ונקיים את ברית הגורל".
"בסוף נתכנס לפה חזרה, ונשאל את עצמנו לשם מה אשר התחייבנו להקים פה לאור חזון הנביאים, חברת מופת, ולהיות אור לגויים, באחדות, במוסר ובערבות הדדית. איתמר, אני מכיר היטב את צור מחצבתך, את ההורים יהודה ורבקי שהם לי כאחים, את אחיך טל, ארז ויוסף, את רועי ואת מאיה, גדלת בבית של שליחות ונתינה, המבטא הלכה למעשה את ברית הגורל, כמוך איתמר, קפדל וארז נמצאים בחזית הלחימה, אך לא פחות מכך, זהו בית של תורה, של אמונה ושל חסד, שהם ביטויים של ברית היהודים".
"איתמר, נפילתך במערכה היא קשה מנשוא, אך לא נפלת לשווא. אנחנו במלחמת התקומה, נלחמים על זכותנו לחיות בשלום ובשלווה כעם ריבוני בארצו. אתה היית חלק ממערך המילואים, הנושא יחד עם הכוחות הסדירים בנטל, ומתייצב שוב ושוב ללחימה, תוך הקרבה רבה שהיא מופת והשראה. והתייצבת, כי ראית בך זכות, וכי ידעת והאמנת שאנו נלחמים עבור מטרה שאין מוצדקת ממנה".
"אז מאיפה נשאב את הכוחות? ראשית, נשאב את הכוח מהידיעה כי אנו אומה אנטי שבירה, שכאשר יענו אותה כן תרבה וכן תפרוץ. בשבת האחרונה התחלנו לקרוא את ספר במדבר, שהמסר המרכזי שעובר כחוט השני לאורכו הוא הצמיחה ממשבר. בני ישראל חווים משברים רבים במסעם במדבר, אך מכל משבר הם מתרוממים, וכל שבר הם הופכים למנוע של צמיחה, בדיוק כפי שעשינו כצבא וכמדינה לאחר הכישלון ב-7 באוקטובר".
"שנית, נשאב את הכוח גם מהמעיין הנובע. איתמר, כולם מציינים עד כמה מעיין דומה לך ומזכיר אותך בילדותך. המעיין הוא הנובע, והוא ינביע לכולנו מים מחיים, ינביע לכולנו כוח וינביע נחמה ותקווה. איתמר, מותך הוא צו עבורנו שנפעל באופן שנהיה ראויים לנפילתך, שנמשיך לניצחון וליצירת מציאות טובה ובטוחה לילדינו ולנכדינו. שתהא זו נחמתנו ונחמת המשפחה. איתמר, בשמי וגם בשם צה״ל, אני מצדיע לך".
בשם צבא ההגנה לישראל, סגן אלוף במילואים א' ספד: "משפחת ספיר היקרה, רועי, מעיין יפתח, יהודה, ריב קיש, טל, ארז ויוסף, אנו עומדים כאן היום עמומים וכואבים אל מול האסון הנורא. אתמול איבדה מדינת ישראל את אחד מטובי בניה, אחינו לנשק, יקירכם ויקירנו, הלוחם והמפקד, רב סרן איתמר ספיר, זכרו לברכה".
"איתמר היקר, התגייסת במרץ 19 לשירות כלוחם ביחידת מגלן. לאורך שירותך הצבאי ביצעת שורה תפקידים משמעותיים, בהם השפעת ועיצבת דורות של לוחמים. פיקדת על המחלקה בחטיבת הנחל, על צוערים בבהד 1, שירתת כסגן מפקד פלגה ביחידת מגלן, מפקד פלוגה בב"ח צנחנים, ובתפקידך האחרון בשירות הסדיר שימשת כמפקד פלוגת ההכשרות של היחידה בבית הספר לקומנדו".
"לאחר שש שנות שירות משמעותיות מלאות עשייה, אחריות ומסירות, הגעת לגדוד המילואים 7008 בחטיבה 551 בשנה שעברה. את שירות המילואים הראשון שלך ביצעת במסגרת מבצע עם כלביא, עם כניסתך כסגן מפקד פלוגת המסייע. פקודיך מספרים כי כבר מההפעלה הראשונה בלטו בך האינטליגנציה הגבוהה, הבגרות והיכולות פיקוד וההובלה שסימנו אותך מיד כמפקד יוצר דופן".
"היית מפקד רציני, מקצוען ויסודי, שפעל מתוך תחושת שליחות ואהבה גדולה, אהבה למדינה, אהבה למקצוע ואהבה לאנשים שסביבך. פעלת בקור רוח ותמיד היית נכון לכל משימה. הוכחת פעם אחר פעם מצוינות, אחריות ונכונות להתייצר ללא היסוס. פיקדת בגובה העיניים, הובלת באחריות, בענווה ובדוגמה אישית".
"דמותך החזקה והמיוחדת, לצד ערכי אהבת הארץ והצניעות שהובילו אותך, המשיכו ללוות את זרכם של מפקדי ולוחמי הגדוד ולהבות עבור המצפן של מנהיגות השלפות. משפחת ספיר היקרה, בשעה קשה זו אנו מבקשים להשתתף באווירכם הכבד, ומבטיחים לחבק אתכם ולעמוד לצדכם מעתה ועד עולם".
"אתם חלק מאיתנו ואנו נהיה לצדכם תמיד. אנו נמשיך במשימתנו להשיב את השקט והביטחון למדינת ישראל. דמותו של איתמר תמשיך ללוות אותנו בכל צעד בדרכנו. איתמר, תודה שהיית חלק מאיתנו. בשמי ובשם כלל לוחמי ומפקדי החטיבה אני מצדיע לך. נוח על משכבך בשלום. יהי זכרך ברוך".
"כשדיברתי עם המ"פ שלי שאלתי אותו איך הוא מצליח להתמודד עם זה, כי לי אין את הכלים להתמודד. אגיע להלוויה ואהיה שם, ואגיע לשבעה, אבל מה עושים עם כל הזכרונות, עם כל הסיפורים?", שאל שלו. "מצאתי את עצמי אתמול בפעם הראשונה מבולבל ואבוד. לא הצלחתי לבכות וכעסתי על עצמי, וגם אז לא ידעתי להסביר מהי התחושה שעוברת עליי".
הוא סיפר על דמותו של חברו הנערץ שנפל אתמול. "היינו ביחד בפלגת הלוחמים במגלן. ספיר היה הסמ"פ ואני הקמב"ץ, ישנתי מיטה מתחתיו במשך חודשיים"', סיפר שלו. "היה משהו מיוחד בספיר, הוא היה אדם מאוד צנוע, ישיר, שקט, שאוהב להתפלפל עד לשעות המאוחרות, אבל בנימוס".
"ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני שבועיים במטווחים. הוא אמר לי שהוא מעריך את הצעד שעשיתי עם הכניסה לחיים הציבוריים. הוא התחיל לתת לי דגשים כמו מפקד בצבא, כמו מפקד טוב", חלק שלו בהמשך.
"אני לא מתעלם מהאילוצים, אבל אני רוצה להאמין שבסוף אלה חיי אדם. וכשאנחנו נמצאים במערכה הזאת, שהיא תסתיים בצורה הברורה והמכריעה", הוסיף נחמה בהמשך. "אני לא מקנא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון באילוצים שלהם אל מול האמריקנים, אבל כשאנחנו לא בתנופת התקפה כל אובדן כזה יותר מאתגר בהיבט של הרוח ושל המוטיבציה של החיילים".
התרעות פיקוד העורף