מסע הלוויה החל בשעה 10:00, כאשר נשמעו בבית העלמין זעקות שבר של האלמנה ובני המשפחה. כיסוי הקבר על רקע השיר "לא קלה דרכנו".
"כשדיברתי עם המ"פ שלי שאלתי אותו איך הוא מצליח להתמודד עם זה, כי לי אין את הכלים להתמודד. אגיע להלוויה ואהיה שם, ואגיע לשבעה, אבל מה עושים עם כל הזכרונות, עם כל הסיפורים?", שאל שלו. "מצאתי את עצמי אתמול בפעם הראשונה מבולבל ואבוד. לא הצלחתי לבכות וכעסתי על עצמי, וגם אז לא ידעתי להסביר מהי התחושה שעוברת עליי".
הוא סיפר על דמותו של חברו הנערץ שנפל אתמול. "היינו ביחד בפלגת הלוחמים במגלן. ספיר היה הסמ"פ ואני הקמב"ץ, ישנתי מיטה מתחתיו במשך חודשיים"', סיפר שלו. "היה משהו מיוחד בספיר, הוא היה אדם מאוד צנוע, ישיר, שקט, שאוהב להתפלפל עד לשעות המאוחרות, אבל בנימוס".
"ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני שבועיים במטווחים. הוא אמר לי שהוא מעריך את הצעד שעשיתי עם הכניסה לחיים הציבוריים. הוא התחיל לתת לי דגשים כמו מפקד בצבא, כמו מפקד טוב", חלק שלו בהמשך.
"אני לא מתעלם מהאילוצים, אבל אני רוצה להאמין שבסוף אלה חיי אדם. וכשאנחנו נמצאים במערכה הזאת, שהיא תסתיים בצורה הברורה והמכריעה", הוסיף נחמה בהמשך. "אני לא מקנא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון באילוצים שלהם אל מול האמריקנים, אבל כשאנחנו לא בתנופת התקפה כל אובדן כזה יותר מאתגר בהיבט של הרוח ושל המוטיבציה של החיילים".