מערך הערר פועל זה 60 שנה ומבוסס על ועדות שתפקידן לבחון מחדש החלטות של מחלקות לשירותים חברתיים בנושאים כמו טיפול סוציאלי, סיוע חומרי ושירותים קהילתיים.
מהנתונים עולה כי לאורך השנים חלה ירידה משמעותית ביחס בין מספר העררים שהוגשו לוועדות הערר לבין מספר מקבלי השירותים במחלקות לשירותים חברתיים. במקביל, מספר ועדות הערר צומצם בהדרגה מ-16 ועדות בשנת 2001 ל-13 ועדות בשנת 2013, וכיום ישנן ארבע ועדות מחוזיות בלבד. בחינת ההיסטוריה של מערך הערר מצביעה על שיעורי דחייה גבוהים לאורך עשרות שנות הפעילות של הועדות. כך, בשנות השבעים נדחו 57% מהעררים, בתחילת שנות האלפיים נדחו 64% מהם, ובשנת 2023 הגיע שיעור הדחיות ל-79%.
המסמך מציג כמה חסמים אפשריים שעשויים להסביר את מספר העררים הנמוך ופרופ' ג'וני גל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב מסביר: "האפשרות לערער על החלטות של מערכת הרווחה היא מרכיב חיוני במימוש הזכות של אזרחי ישראל לשירותי רווחה. הממצאים מעלים צורך בבחינה עדכנית ומקיפה של פעילות מערך הערר כדי להבין מהם החסמים שעלולים למנוע ממקבלי שירותים למצות את זכויותיהם ולהבטיח את זכותם לרווחה טובה".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בקיומן של ועדות הערר ופועל להנגשת המידע אודותיהן באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. יחד עם זאת יש לזכור כי ועדות הערר הן מינוי חיצוני ובלתי תלוי, מתנהלות באופן עצמאי ולמשרד אין השפעה על החלטותיהן".
עוד הוסיפו: "במקרים רבים הוועדות מוצאות שהמחלקה ברשות המקומית פעלה כראוי ודוחות את הערר. המשרד השקיע בשנים האחרונות בפיתוח ערוצים נוספים לפנייה למשרד באמצעות המחלקה לפניות הציבור ומוקד 118, ופונים רבים בוחרים לפנות למשרד דרך אפיקים אלו, מה שתורם תורם לירידה בפניות לוועדות הערר".
במרכז טאוב מסבירים שדווקא אותם "אפיקים נוספים" עליהם מדבר המשרד יכולים להיות חלק מהחסמים בדרך להגשת ערעור על החלטות שירותי הרווחה: "אכן קיימת האפשרות לפנות למשרד הרווחה במקביל דרך מנגנון פניות הציבור, אך לעיתים הבירוקרטיה הכפולה הכרוכה בפנייה בשני מסלולים נפרדים עלולה לייאש את מקבל השירות ולגרום לו לוותר מראש".
וצריך לזכור, רבים ממקבלי השירותים החברתיים הם אנשים ללא אוריינות דיגיטלית גבוהה משמע יש להקל עליהם בכל דרך את האפשרות לערער, ולעיתים ריבוי אפיקים מקוונים להגשת פניות כלל לא משיג את מטרתו ורק מסבך ביורוקרטיה עבור מי שהכי זקוקים לעזרה.
הנתונים המוצגים במסמך מראים כי מרבית העררים שהוגשו בשנים 2013–2024 עסקו בתחום "פרט ומשפחה", דהיינו התמקדו בשירותי רווחה המיועדים לסיוע למשפחות. בשנים האחרונות קטן חלקו היחסי של תחום זה, והפער בינו ובין התחום השני בשכיחותו, תחום "ילד ונוער" (שירותים לילדים בסיכון או לילדים הסובלים מבעיות חברתיות מגוונות), הצטמצם. "אנשים עם מוגבלות" הוא התחום השלישי הנפוץ ביותר.
בשנת 2012 נערך שינוי משמעותי במערך ועדות הערר, שנועד להגביר את עצמאותו ולחזק את מקצועיותו. במסגרת זו שונה הרכב חברי הוועדות ונוספה אפשרות לשני הצדדים לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטות הוועדה. בשנים האחרונות נוספו גם טופסי ערר דיגיטליים ואפשרות להגשת ערר דרך אתר משרד הרווחה והביטחון החברתי. עם זאת, נייר המדיניות מראה כי גם לאחר השינויים שנעשו במערכת, מספר העררים נותר קטן מאוד ושיעורי הדחייה מוסיפים להיות גבוהים.
התרעות פיקוד העורף