שלמה להט הובא למנוחות: "סימל את האביב"

מאות הגיעו לחלוק כבוד אחרון ללהט, שהטביע שבמהלך 19 שנות כהונתו כראש עיריית תל אביב (1974-1993) הטביע על העיר את חותמו בתחומי התרבות, החינוך, הרווחה והפיתוח ונחשב לאחד מראשי הערים הדומיננטיים ביותר במדינה במשך שנים ארוכות.

ההיסטוריון התל אביבי, אילן שחורי הזכיר שתאריך הפטירה העברי של להט (ז' בתשרי) זהה ליום פטירתו של ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, לפני 78 שנים.

בשעה 9.30 הוצב ארונו במשכן אומנויות הבימה שבשדרות שאול המלך, שהוקם בעת כהונתו. לצד רעייתו זיווה ובניו דן (חבר הנהלת עיריית תל אביב) ואבנר, נכדיו ובני משפחתו וחבריו עוד מדור תש"ח.

בין האישים הרבים שהגיעו לטקס האשכבה שהתקיים במשכן היו: נשיא המדינה ראובן ריבלין, הנשיא לשעבר שמעון פרס, ראשי הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט (שהגיע לבית העלמין בטרומפלדור) ואהוד ברק ורעייתו נילי, שר האוצר יאיר לפיד, יו"ר מפלגת העבודה ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ עמרם מצנע, שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, הרב הראשי לתל אביב, הרב ישראל מאיר לאו וכן ח"כים, ראשי ערים וחברי מועצה ובכירים בעיריית תל אביב מהעבר וההווה. רבים מהם לא נפגשו תקופה ממושכת והנוסטלגיה שלטה במשכן האומנויות.

"גם 20 שנים אחרי שסיים את כהונתו, את החותם שהטביע צ'יץ' רואים בכל מקום בעיר", ציין חבר המועצה הוותיק, נתן וולוך, שהוא היחיד מבין חברי מועצת העירייה שכיהנו גם בתקופתו של צ'יץ' כראש העירייה. יו"ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת העירייה, שלמה מסלאווי, הוסיף: "להט ביחד עם ממשלת מנחם בגין דחף את שיקום השכונות והקמת המתנ"סים".

לצידם נראו אומנים ואנשי רוח, בהם גילה אלמגור, רבקה מיכאלי וחיים טופול, שהינחה את טקס האשכבה.

בין הנוכחים בלטו גם אשת העסקים עופרה שטראוס, אביה מיכאל ובני משפחתם; אשת התקשורת ג'ודי מוזס שלום ואנשי תקשורת רבים וכן איש העסקים שמואל פלאטו שרון.

ריבלין, שעבר על פני ארונו של להט, אמר לבני משפחתו: "כשהוא החליט לקרוא לחוף בתל אביב חוף ירושלים, הוא אמר לי ולטדי קולק (ראש עיריית ירושלים לשעבר מ.כ) - "הקודש נמצא בירושלים, אבל כשתרצו להיות בני אדם תבואו לתל אביב". לאחד מנכדיו של להט, אמר הנשיא: "סבא שלך היה איש ענק".

ראשון הדוברים בטקס האשכבה היה פרס, שדיבר בנוסטלגיה על להט ותל אביב: "החידוש שהבאת לעיר היה שזה הפרק האביבי הראשון בהיסטוריה היהודית - זה האביב היהודי", הוא ציין והדגיש: "צ'יץ' סימל את האביב כמו העיר".

בהמשך דבריו, אמר פרס: "העיר כיום מגרדת שחקים. היה בך צירוף נפלא של אדם אוהב בריות, קורן אור בכל מצב, בנאי בחסד, ורגיש עם אוזן קשבת לכולם. היית רץ למרחקים ארוכים ומעולם לא התעייפת. היית מטפס הרים ואף פעם לא עצרת".

פרס דיבר גם על עברו של צ'יץ' כאלוף בצה"ל (להט פיקד בין היתר על הכוחות המשוריינים בסיני במלחמת ההתשה ובתפקידו האחרון כיהן כראש אכ"א): "גם במסלול הצבאי היית מפקד לדוגמה ואזרח למופת וכראש עיר היית תמיד מגוייס ואהוב".

בהמשך דבריו התייחס הנשיא לשעבר לייחודיות התל אביבית: "מה הייחוד של תל אביב? ההיסטוריה היהודית סתווית ועצובה. אבל העיר צמחה, התפתחה והפתיעה והיתה לשובבה והפכה לשם דבר בעולם. יש ערים גדולות מתל אביב, אבל אין גדולה כמוה".

ח"כ הרצוג סיפר שאביו, הנשיא לשעבר חיים הרצוג ז"ל, שלאחר מלחמת ששת הימים מונה למושל ירושלים, מינה את להט לסגנו.

על רקע הפרסומים מהימים האחרונים אודות פועלו של צ'יץ' למען פעילות ללא הפסקה בתל אביב גם בשבתות - הרב לאו, הבליט בדבריו את זיקתו של להט לערכים היהודיים: "מי שהחייה את עולם החזנות היה צ'יץ'. מי שפתח את שערי היכל התרבות למופעי חזנות היה צ'יץ'. בקטעים מסויימים של תפילה צ'יץ' בכה בדמעות שזולגות לשטיח. אני עד באזוניי שצ'יץ' מחה נגד פתיחת חנות וקיוסק בשבת".

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שנבצר ממנו להשתתף בהלווייה בשל שהותו בחו"ל, שיגר דברי פרידה, שהוקראו על ידי טופול: "עם מותו של צ'יץ' איבדה העיר לא רק את אחד מיקיריה, אלא את אחד מהאנשים שהפכו את תל אביב למרכז תרבות ועסקים בינלאומיים.

עם תום טקס האשכבה הוסעו המשתתפים באוטובוסים לבית העלמין ההיסטורי ברחוב טרומפלדור. להט נטמן בסמוך לנחום גוטמן וראש העירייה לשעבר, מרדכי נמיר.

מעל הקבר נפרד ממנו מפקד זרוע היבשה, אלוף גיא צור: "דמותו האצילית של צ'יץ' מביטה מחדר הדיונים באתר השריון בלטרון. להט ובני דורו בנו לנו מדינה. צ'יץ הפך למופת".