שוודיה הצטיירה בעבר בעיני הישראלים כמדינה נורדית בלתי מזיקה המספקת מתנדבות לקיבוצים ומכוניות וולבו לשרים, אבל מאז נמסו הרבה קרחונים בסקנדינביה והתמונה השתנתה. כיום שוודיה היא אחת המדינות הבולטות באירופה במדיניות הפרו-פלסטינית, מדיניות שהגיעה כעת לשיאה עם הודעת ראש הממשלה השוודי הנבחר, סטפן לופבן, על כוונת ארצו להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67'.

בעקבות ההצהרה זומן שגריר שוודיה בישראל קרל מגנוס נסר לשיחת הבהרה, ויש האומרים נזיפה, שתתקיים היום במשרד החוץ בירושלים בפני הסמנכ"ל לענייני אירופה אביב שיר און.

הפרוצדורה הזאת אמורה להיות מוכרת היטב לשוודים שכן בינואר 2004 הם נקטו צעד דומה, כשזימנו את שגריר ישראל דאז בסטוקהולם, צבי מזאל, לשיחה לאחר שהשחית את יצירתו השנויה במחלוקת של האמן הישראלי-שוודי דרור פיילר, אשר הוצגה במוזיאון בסטוקהולם, והציגה את המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת "מקסים" בתור שלגיה, כשהיא שטה על בריכת מים אדומים כדם. מעשהו של השגריר מזאל גרם לתקרית דיפלומטית בין שתי המדינות ולתגובות נזעמות בבירה השוודית.

בולטת במדיניות פרו-פלסטינית. הפגנות אנטי-ישראליות בשוודיה. צילום: רויטרס

מקום לדאגה

מזאל עצמו, ששירת כשגריר ישראל בשוודיה מ-2002 ל-2004 , אומר כי אין סיבה להיות מופתעים מהמהלך השוודי האחרון, על רקע הבחירות לפרלמנט השוודי שנערכו בחודש שעבר והמדיניות האנטי-ישראלית המסורתית של שוודיה.

"הקואליציה החדשה בשוודיה, המורכבת מהסוציאל-דמוקרטים ומהירוקים, זכתה בבחירות ב-43% אחוז בלבד מהקולות", אומר מזאל. "ראש הממשלה סטפן לופבן מקים למעשה ממשלת מיעוט, וכדי שיהיה לו רוב בפרלמנט הוא צריך לקבל תמיכה מבחוץ של מפלגת השמאל הקומוניסטית לשעבר שהיא כל כך רדיקלית עד שאין היא יכולה להצטרף לקואליציה".

לדבריו, מפלגת השמאל מתאפיינת בקו אנטי-ישראלי חריף, ורבים מתומכיה הם אזרחים ערבים ומוסלמים. "תוצאות הבחירות מאלצות את לופבן לחפש תמיכה ואהדה ציבורית מעבר לשורות הקואליציה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא במטבע ישראלי, באמצעות קריצה למיעוט המוסלמי הגדול שמונה כבר 8% מאוכלוסיית שוודיה", מסביר מזאל. "מדובר במאות אלפי מוסלמים שהגיעו במרוצת השנים מבוסניה, איראן ועיראק, ובשנים האחרונות יש גל הגירה גדול מצפון אפריקה וממדינות ערב. השנה בלבד הגיעו לשוודיה כ-80 אלף מהגרים מסוריה ומעיראק".

צבי מזאל, לשעבר שגריר ישראל בשוודיה. צילום: רויטרס

לדבריו, המהגרים המוסלמים לא נטמעים בתוך האוכלוסייה השוודית ונתונים להסתה הולכת וגוברת במסגדים שקמים וצצים ברחבי שוודיה. "לכן, כשהממשלה הנבחרת בשוודיה נמצאת בקשיים, קל לה לגייס תמיכה על בסיס מדיניות אנטי-ישראלית", מסביר מזאל. "שוודיה רואה עצמה כחברה בגוש המדינות הבלתי מזדהות והיא תומכת במדינות העולם השלישי ובמאבק הפלסטיני נגד ישראל מתוך מניעים אידאולוגיים".

הוא מזכיר כי בשוודיה התקיימו לאורך השנים האחרונות הפגנות סוערות נגד ישראל. אחת מהן, הזכורה היטב, אירעה במרץ 2009 בשעה שאלפי מפגינים צרו על אצטדיון הטניס בעיר מאלמו, שבה מיעוט מוסלמי גדול, במחאה על השתתפות נבחרת ישראל בטורניר טניס שנערך במקום ובו התמודדה נגד נבחרת שוודיה. המפגינים נשאו שלטים בגנות ישראל, השליכו חזיזים ורימוני עשן ואיימו לעשות שפטים בשחקני ישראל במחאה על תוצאות מבצע עופרת יצוקה.

באוגוסט 2009 נרשמה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות, כאשר העיתון השוודי "אפטונבלדט" פרסם מאמר שבו האשים את צה"ל בקצירה שיטתית של איברי גוף של פלסטינים שמתו. שוודיה דחתה דרישה של ישראל להביע עמדה חד-משמעית בגנות תוכנו של המאמר, והסבירה כי מדובר בחופש העיתונות. עוד לפני כן, הרבה לפני כן, ביוני 1982, לאחר פלישת צה"ל לדרום לבנון, השווה ראש ממשלת שוודיה אולוף פלמה את יחסו של צה"ל לילדים פלסטינים באזור דרום לבנון, ליחסם של הנאצים כלפי ילדים יהודים בגטאות ובמחנות הריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה.

ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן. צילום: רויטרס

לדברי השגריר לשעבר מזאל, גם הכנסייה הפרוטסטנטית השוודית פעילה מאוד נגד ישראל והיא שולחת פעילים מטעמה לישראל לדווח על הפרת זכויות אדם ועל פעולות של צה"ל בשטחים. "המהלך השוודי של הכרה במדינה פלסטינית צריך בהחלט לגרום אצלנו לדאגה", הוא אומר. "זה מעכיר את היחסים בין שתי המדינות וזה עלול להשפיע על מדינות אחרות שעלולות ללכת בעקבות שוודיה. יש לנו בעיה עם אירופה, והמהלך השוודי רק מחדד את הבעייתיות ביחסים".

סגן שר החוץ לשעבר דני אילון, שהוא כמעט מומחה לענייני נזיפות לאחר שיחת הזובור שעשה בזמנו לשגריר טורקיה בישראל, כשהושיב אותו על כיסא נמוך, מרגיע את הלחץ: "שיחות הבהרה או נזיפה מקובלות ביחסים הבינלאומיים. זה חלק מארגז הכלים הדיפלומטי. כאשר מדינה אחת נוקטת מדיניות שאינה נראית למדינה אחרת, מקובל לזמן את השגריר ולהביע אי נחת. במקרה הטורקי השגריר זומן אליי בעקבות הקרנת סדרת טלוויזיה אנטישמית בערוץ טלוויזיה ממלכתי בטורקיה. כשהמשבר חמור, עושים את השיחה בנוכחות שר החוץ או סגן שר החוץ. הפעם השגריר השוודי מוזמן למנהל מחלקת אירופה במשרד החוץ בירושלים, כך שלא מדובר במשבר אלא במתיחות ביחסי שתי המדינות".

לדברי אילון, המהלך השוודי מעורר דאגה בירושלים "משום ששוודיה משמשת כמורת דרך עבור מדינות רבות באירופה. למרות שהיא מדינה קטנה יחסית, המשקל הסגולי שלה בעיני מדינות סקנדינביה והאיחוד האירופי גדול יותר שכן היא נחשבת לנושאת דגל זכויות האדם ומובילה בתחום באירופה. החשש הוא שמלבד מדינות כמו דנמרק ופינלנד, גם צרפת תכיר במדינה פלסטינית עצמאית. נשיא צרפת כבר הודיע כי יתמוך ביוזמה פלסטינית באו"ם. אם צרפת תתמוך בהם, יש להניח כי גם בלגיה ומדינות פרנקופוניות נוספות ילכו בעקבות שוודיה, וזה מציב בפנינו בעיה אף שסביר להניח שארצות הברית תטיל וטו על הצעת החלטה כזאת לכשתגיע למועצת הביטחון. צריך לזכור שגם ארצות הברית לא רוצה להיות מבודדת בעולם, וזה יוצר עוד נקודות לחץ על ממשל אובמה".

איילון. "לא מדובר במשבר אלא במתיחות". צילום: יוסי זמיר - פלאש 90

לא סוגיה בוערת

לא כולם במערכת הפוליטית הישראלית מטילים את האחריות למתיחות ביחסים על ממשלת שוודיה. יו"ר מרצ זהבה גלאון סבורה שהבעיה היא עם מדיניות ממשלת נתניהו: "במקום לקרוא לשגריר שוודיה לשיחת נזיפה שתערער את האמון בכנות מחויבותו של נתניהו בפתרון שתי המדינות, לאחר שאיבד את האמון הזה אצל הנשיא אובמה, אולי מוטב שישראל תצא מהקיבעון המדיני שלה".

לעומתה, ח"כ יוני שטבון מהבית היהודי רואה בכך עיסוק בטפל. "בנאום הבכורה שלו ראש הממשלה השוודי מצא לנכון לדבר על המדינה הפלסטינית, כאילו זו 'הסוגיה הבוערת' ביותר לשוודי הממוצע", כתב בעמוד הפייסבוק שלו. "הוא לא דיבר על האסלאם ששוטף את רחובות אירופה... הוא גם לא רואה בשאלת עתידה הכלכלי של שוודיה סוגיה בוערת. אני מתפלל עבור אזרחי שוודיה, שראש ממשלתם חסר הניסיון הפוליטי ילמד להבחין, ומהר, בין עיקר לטפל".

המיצג האמנותי השנוי במחלוקת שהוצג במוזיאון בסטוקהולם. צילום: Fabian Norlin CC

ובתוך כך פרסמה אתמול שגרירות שוודיה בתל אביב תגובה ראשונה לסערה שחוללה הצהרת ראש ממשלת שוודיה. בתגובה, שמרככת את המסר של לופבן, נאמר כי "ביום הראשון לכהונתו, ראש הממשלה הודיע בפרלמנט, כחלק מהצהרה על מדיניות הממשלה, כי שוודיה תכיר במדינה הפלסטינית. ראש הממשלה אמר כי את הסכסוך בין ישראל לפלסטין ניתן לפתור באמצעות פתרון שתי המדינות, תוך ניהול משא ומתן על פי עקרונות החוק הבינלאומי. עליו להבטיח את הדרישות הלגיטימיות של הפלסטינים והישראלים כאחד, להגדרה עצמית ולביטחון. פתרון שתי המדינות דורש הכרה הדדית ורצון לחיות יחדיו בשלום. ראש הממשלה סיכם כי כתוצאה מכך, שוודיה תכיר במדינה הפלסטינית".

האם ההכרה השוודית במדינה פלסטינית תסחוף את אירופה?