האם הפתרון לשחרור נשי אכן טמון במאבק על המחשוף?

איסור על הגעה לכיתה במכנסיים קצרים עורר את זעמן של תלמידות בכל רחבי הארץ וגרם להן לצאת בקמפיין נגד אפליה מגדרית ונגד הטענה שסגנון הלבוש מעודד הטרדה מינית.

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין
מעריב אונליין | צילום: מעריב אונליין

שנת הלימודים שנפתחה בחודש שעבר לטובה לוותה בצלילים צורמים. שיח ער נרשם סביב נושא הלבוש בבתי הספר, כאשר נקודת המבט המקובלת, שלפיה נשים צריכות להצניע את גופן כדי לא לפרוץ גבולות מוסכמים ו"לגרום" לפגיעה בהן, עוררה מחאה בקרב נערות ובראשן רותם אלישע, תלמידת כיתה י"ב במרכז הארץ.

לאחר שבית הספר שלה אסר על התלמידות להגיע במכנסיים קצרים במטרה "למנוע הטרדות מיניות כלפיהן", פתחה אלישע את דף הפייסבוק "מפסיקות לשתוק - נלחמות למען החופש והשוויון", וזכתה לתמיכתן של עוד אלפי נערות מרחבי הארץ. יחד הן יצאו נגד הדרישה להגביל את לבושן ודרשו: "אל תלמדו אותנו איך להתנהג. למדו אותם לא לאנוס", וזעקו: "אף בגד אינו הזמנה לאונס".

בעוד הנערות התרעמו בפייסבוק על היחס הדכאני והמחפיץ המונע מהן להתלבש לפי ראות עיניהן, מיהרו הוריהן לזעום על גורמים במערכת החינוך. אבל מה מסתתר מאחורי המחלוקת על קוד הלבוש?

תגיות:
בתי ספר
/
לבוש
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף