בימים כתיקונם, מערכת נשק שהוכיחה עצמה בקרב באחוזי הצלחה של מעל ל-90%, הייתה זוכה לנהר שיחות טלפון ממחלקות הרכש במערכות הביטחון ברחבי העולם. עם זאת, מערכת "כיפת ברזל", שזכתה לתהילה במהלך מבצע "צוק איתן", עדיין לא הוכיחה את עצמה מחוץ לישראל, וסובלת מצליעה במכירות.
מהבחינה המבצעית, "כיפת ברזל", שנבחנה בחזית העזתית, הלבנונית והמצרית, מובילה את שוק הנשק העולמי בתחומה ללא מתחרות של ממש. אולם אותם המאפיינים המייחדים אותה - התאמתה לאיום מסוים במקום מסוים - הם המגבילים את ההתעניינות בה בקרב צבאות ברחבי העולם.
העובדה שישראל מסרבת למכור את המערכת למדינות איתן אין לה קשרים דיפלומטיים - כמו למשל נסיכויות המפרץ הפרסי, הזקוקות למערכת הגנתית לנוכח המתיחות עם איראן - פוגעת גם היא במכירות "כיפת ברזל".
"ניתן לטעון ש"כיפת ברזל" תפורה במיוחד למידותיה וצרכיה הבטחוניים הספציפיים של ישראל, הכוללים התמודדות עם טילים קצרי-טווח ואיומי טילים מארגונים לא-מדינתיים", אומר אבניש פאטל, מהמכון הבריטי RUSI, העורך מדי שנה כנס בנושא טילים בליסטיים.
"כיפת ברזל", שיעילותה הוכחה מעל לכל ספק מול איום הטילים מעזה מאז 2011, נמכרה עד כה רק למדינה זרה אחת, שזהותה נשמרת בסוד על ידי שני הצדדים.
בין הסיבות של הפנטגון שלא לקנות את המערכת היתה העובדה שמחיר המיירט הוא 100 אלף דולר, מה שנראה כעלות גבוהה מדי עבור ארה"ב במלחמה אל מול פצצות מרגמה קצרות מסלול. כך לדברי ריקי אליסון, נשיא הברית האמריקאית למען הגנה מפני טילים.
לדברי דרוקר, היכולות של המערכת נגד פצמ"רים מוכחות, אך לא נעשה בהן שימוש בישראל, היות והמערכת ממוקמת יחסית רחוק מהגבול עם עזה. לטענתו של דרוקר, את מחיר המיירט ניתן לקצץ בעזרת ייצור משותף עם חברת ריית'יאון האמריקאית.
למרות החשש הראשוני מדליפת הידע הטכנולוגי, ברפאל אומרים כי הבטחון הלאומי לא יינזק, גם אם המערכת אכן תופץ ברחבי העולם. בצה"ל משתמשים בדגם הדור הרביעי של כיפת ברזל, מה שמאפשר לרפאל למכור גרסאות ישנות יותר של המערכת בחו"ל, ובכך להגן על הסוללות הפרושות בישראל.