"זה מתחיל מאוהל, שאחרי זמן קצר הופך לפחון ואז לבית", אומר ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחייני, "אחרי שהפלסטינים שמים את האוהל ורואים שצו ההריסה לא ממומש ושצו הביניים של בג"ץ מעכב את מימושו - אז הם בונים פחון. גם עליו שם המינהל צו הריסה שלא ממומש, ואז התעוזה שלהם גדלה והם מבינים שאפשר להקים בית מאבן. הבית הזה מקבל צו הריסה, ובית המשפט מעכב את ההריסה באמצעות צו ביניים. השכן רואה כי טוב ומחליט לעשות אותו הדבר. כך זה הולך ומתפתח, ומאוהל בודד קם כפר חדש. כל זה בחסות הייעוץ המשפטי של המינהל האזרחי".

תושבי בקעת הירדן זועמים. לטענתם, מצד אחד נמנע מהם תקופה ארוכה לקדם תוכניות בניין עיר (תב"ע) חדשות, ומהצד האחר, לפלסטינים מתאפשר להקים יישובים לא חוקיים באזור. לטענת ראשי המועצות מהבקעה, המינהל האזרחי הכשיר לאחרונה 2,000 יחידות דיור לפלסטינים, ובכך נתן לגיטימציה לבנייה לא חוקית רחבה. "לא נותנים לנו להרחיב את היישובים", קובל אלחייני, "ולפלסטינים נותנים לעשות מה שהם רוצים, עד כדי סיכון דמוגרפי להתיישבות פה".

בזעמו פנה אלחייני לממשלה, ולדברי גורמים המעורבים בפרטים הובטח לו כי היישובים הפלסטיניים לא יוכרו עד שיתאפשר פיתוח היישובים היהודיים.

על פי אלחייני, הבנייה הבלתי חוקית של הפלסטינים באזור השיפוט של המועצה שבראשה הוא עומד החלה כבר לפני למעלה מעשור, והיא מכוונת בידי הרשות הפלסטינית. "יש יד מכוונת של הרשות. אנחנו רואים בכל הבקעה את טביעת היד שלה. יש פה שלטים של גופים בינלאומיים, לעתים הקשורים לאו"ם, שמסייעים לרשות לקדם את הבנייה". לדבריו, יחידת הפיקוח של המינהל עושה עבודתה נאמנה. "יש בבקעת הירדן למעלה מ-1,500 מבנים שיש עליהם צווי הריסה. איפה זה נתקע? בייעוץ המשפטי של פרקליטות המדינה, שנותנים יד לאותם עבריינים. הרי היועץ המשפטי לממשלה הגדיר את עבירות הבניה כעבירה פלילית".

מדוע, לדעתך, מעכבים את הבנייה שלכם?

"זה עניין מדיני. יאיר לפיד הורה לראש הממשלה שלא לקדם תב"ע מחוץ לגושי ההתיישבות. ועדת התכנון העליונה, שאת סדר יומה קובעים ראש הממשלה ושר הביטחון, לא התכנסה כבר חצי שנה. זה הגיע למצב מגוחך. קיבוץ גלִגל רוצה לשנות את התב"ע שלו, שנקבעה בשנות ה-70', כדי להגדיל את המגרשים ולעודד קליטה. עשינו שינוי פרצלציה. לא שינינו את מספר יחידות הדיור, רק שינויים מבניים בתוך השטח הקיים. גם זה לא עובר החלטה. אפילו זה! לא חווינו דבר כזה ב-46 שנות הקיום שלנו".

מה היה מצבכם בזמן כהונתן של ממשלות השמאל?

"מי שהשקיע הכי הרבה כסף ופיתח את הבקעה בצורה המשמעותית ביותר היה יצחק רבין. בתקופתו נבנו פה דירות על חשבון המדינה, הוא נתן 60% מענק בחקלאות והייתה קפיצת מדרגה עצומה בענף. הוא אהב אותנו בצורה בלתי רגילה ואמר שמבחינתו בקעת הירדן היא אזור ישראלי. גם אהוד ברק סייע לנו".

איך אתה מסביר את העובדה שדווקא ממשלות שמאל היו טובות יותר לבקעה?

"הימין לא יודע להפריד בין בקעת הירדן ליהודה ושומרון. פעם רפי איתן בא ליצחק שמיר, בזמן שהיה ראש ממשלה, ואמר לו שיש הזדמנות פז להחיל את הריבונות על בקעת הירדן. שמיר שלח אותו לבדוק את הנושא מול האמריקאים ומול שמעון פרס ורבין. האחרון הסכים מיד, פרס התרצה, ואת האמריקאים זה לא עניין. אז שמיר אמר, למה רק את בקעת הירדן? בוא נחיל את הריבונות גם על יהודה ושומרון ועזה. על זה הנושא נתקע".

"לא באנו הנה כגנבים בלילה"

בחודש יולי הזמינו ראשי מועצות הבקעה סקר כלל ארצי שיברר מה חושב הציבור הישראלי על בקעת הירדן. תוצאות הסקר מוכיחות באופן חד-משמעי שהציבור היהודי רואה בבקעה חלק אינטגרלי מישראל. לא פחות מ-80% מהמשיבים אמרו שהבקעה צריכה להיות לנצח ישראלית. כמעט מחצית מהאוכלוסייה (49%) סברו כי ריבונות ישראלית חלה כבר על בקעת הירדן. 56% מהציבור סבורים כי יש להגדיל את המשאבים המושקעים בבקעת הירדן.

"התוצאות מדברות בעד עצמן", אמר אלחייני. "אם היה משאל עם, הבקעה כבר הייתה ישראלית. יש בנו זעם על המערכת הפוליטית, לא משנה אם זה ימין או שמאל. אנחנו חיים בסימן שאלה וזה לא פשוט. אל תנהלו משא ומתן על חשבוננו, לא באנו הנה כגנבים בלילה. ממשלות ישראל שלחו אותנו ואמרו לנו שהבקעה היא הגבול המזרחי של המדינה, זה ששומר עליה - והיום יותר מתמיד.

"אנחנו רואים מה קורה במדינות ערב סביבנו, עם המדינה האסלאמית, עם חמאס ועם איראן. הכל יכול לקרות, ובלי בקעת הירדן מצבנו היה פחות טוב בהרבה. אחרי 46 שנה הגיע הזמן להחיל את הריבונות של המדינה על הבקעה".

גם ראש מועצת מגילות, מוצי דהמן הביע את תסכולו. "לדעתי אנחנו קרובים לפיצוץ עם ראש הממשלה. לא נוכל להמשיך לאורך זמן עם מצב שבו אי אפשר לפתח ולבנות, כי זה לא נותן בסיס קיומי לבנים שלנו, אלו שרוצים להמשיך את דרכנו. זה הגידול הטבעי שנדרש, וראש הממשלה הבטיח שלפחות המינימום הזה יתאפשר".

דהמן הבהיר כי "עדיין בונים בכל יישוב שיש בו תב"ע מאושרת. אף פעם לא עצרנו. בכמה יישובים תהליך התכנון לא מתאפשר, כי ראש הממשלה העביר למינהל, דרך שר הביטחון, הנחייה שלא לאשר שום בנייה או מהלך תכנוני במקומות שמיצו את הבנייה. שם אנחנו לא יכולים לגשת כלל להרחבות".

את האצבע המאשימה הם מפנים לשר האוצר לפיד. "אנחנו תלויים כיום בפוליטיקאי חסר ניסיון שמחליט על הגורל שלנו ושל כל בקעת הירדן", אמר אלחייני. "אנחנו ישבנו פה 46 שנה, עברנו פה תקופות קשות, של חדירות מחבלים ואינתיפאדה סוערת. והוא, מה הוא עשה? הוא פינה איזה אבן? הוא נטע תמרים ב-51 מעלות בצל? הוא הגן בגופו על הגבול המזרחי של המדינה? זו מציאות פוליטית הזויה שבה יש 120 ח"כים מנותקים מהעם".

"לפיד עושה הכל כדי לעצור את הבנייה", מוסיף דהמן. "הוא היה רוצה שבמעלה אדומים יבנו, כי הוא רואה אותה כחלק ממדינת ישראל, אבל הוא לא מוכן שיבנו במקומות אחרים, וזאת מתוך חוסר הבנה בסיסי של השטח והחיים הפוליטיים. האמריקאים רוצים שלא תהיה שום בנייה, וזה גם המוטו של לפיד, שמתעקש שזה לא יקרה. הוא נלחם בזה כאילו מדינת ישראל תלך לחורבן אם יבנו את 50 היחידות".

גורמים פוליטיים מסרו כי לשר האוצר אין נגיעה ישירה להחלטות המועצה העליונה לתכנון ובנייה, האחראית למתן אישורי הבנייה באזור, וכי בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לליכוד אין דרישה להקפאת הבנייה בבקעת הירדן.

"הם לא צצו משום מקום"

כאמור, טענה נוספת של בכירי המועצות בבקעת הירדן יוצאת נגד המערכת המשפטית. "יש כאוס מוחלט בכל מה שקשור לבנייה, ואנחנו במלכוד", אומר אלחייני, "יושבים אותם שופטי בג"ץ ופרקליטים במרומי האולימפוס, ואין להם מושג מה קורה פה. איש מהם לא ירד לשטח. איש מהם לא יודע מה המשמעות של שלטון החוק.

"את החוקים צריך לאכוף על כולם במידה שווה. והנה פה יש פער, בחסות אותם שופטי בג"ץ, פרקליטים ויועצים משפטיים. הפלסטינים עושים מה שהם רוצים ואחר כך באים אלינו, היהודים, בטענות. אי אפשר לבוא ולהגיד שאני, יהודי ישראלי, חייב לשמור על החוקים ומהפלסטיני שפורע חוק יעלימו עין".

מדוע בג"ץ נמנע ולא מתערב?

"מאיזה נקודת הנחה יוצא בג"ץ? הוא פונה אל המינהל האזרחי ואומר: 'מסכנים הפלסטינים, לאן הם ילכו אם תפנו אותם'. אני אומר, חבר'ה, יש להם את יריחו, חברון והכפרים המוכרים. שיחזרו למקום שממנו הם באו. הרי הם לא צצו משום מקום. אלה לא אנשים שנחתו מהירח ואמרו 'אנחנו באים להתיישב בבקעה'.

"תאר לעצמך איזה נוח היה לקחת ג'יפ, לטייל ברחבי הארץ ולמצוא מקום שבו מתאים לי לגור. אשתלט על הקרקע, אבנה בית ואדע שהמדינה לא תעשה לי כלום. אבל לא, אותי ואותך היו מגרשים מיד".

ובכל זאת, מדובר בתחום השיפוט שלך. ועדת תכנון ובנייה היא באחריותך.

"תחום השיפוט הוא שלנו. אני הוועדה המקומית שצריכה לאשר כל בנייה באזור. אבל כשפלסטיני רוצה לבנות הוא פונה למינהל והם מאשרים לו. כשאני טוען שזה לא בסדר, הם מאיימים להפקיע ממני שטחים. מה זה, מזרח פרוע? להרים אנטנה כדי להתקין מצלמות אבטחה אנחנו צריכים אישור של המינהל, אבל כשפלסטיני בונה בית של 500 מ"ר הוא לא מבקש כלום.

"כל איש חוק צריך לתפוס את הראש ולשאול איך דברים כאלה נעשים בחסות החוק. הייעוץ המשפטי של המינהל האזרחי ופרקליטות המדינה הם משתפי פעולה של הרשות הפלסטינית ובחסותם המעמד של הבקעה מידרדר".

כשאתה מעלה את הבעיה האזורית שלכם לפני פוליטיקאים, מה הם אומרים?

"הצלחתי לעצור את תוכנית הבנייה הפלסטינית הרשמית באזור כבר חמש שנים, אבל בשטח הם ממשיכים לבנות עם יד מכוונת של הרשות כדי ליצור רצף טריטוריאלי. הם בונים בתחכום, רק על אדמות מדינה. בשטחים הפרטיים של הפלסטינים הם לא מעזים לבנות".

דהמן יוצא גם נגד ארגוני השמאל, שפועלים נחרצות נגד הבנייה היהודית. "שלום עכשיו ובצלם מדווחים יותר מהר מהרוח אם אנחנו בכלל חושבים לעשות מהלכי בנייה, ומצד שני הבנייה של הפלסטינים נמשכת, כי הם מקבלים אישורים, ואם לא, הם עדיין בונים ללא אישור".

כדי לחזק את הטענה בצורך המשמעותי בבנייה בבקעה, דהמן מספר כי "האזור הוא אחד הייחודיים במדינה, ומצויים בו אתרי תיירות רבים, מהידועים ומהחשובים בעולם - כמו אתר הטבילה, מערות קומראן, נחל דרגה, עינות צוקים ועוד. נבנתה פה קהילה מגוונת מאוד, ואנשיה עוסקים בשלל מקצועות חופשיים".

בימים אלו מעניקות המועצות קרקעות לבנייה עצמית בחלק מהיישובים שעדיין נותרו בהן עתודות בנייה, ומספרים כי אפשר להקים בית רחב ידיים, עם גינה המשקיפה אל ים המלח, בפחות ממיליון שקל. וכל זה כשזמן הנסיעה לירושלים עומד על כארבעים דקות, בלי פקקים. "רבים בוחרים להגיע אלינו בשל חיי הקהילה העשירים ומערכות החינוך המתקדמות. אין כאן שאלה של מה יהיה ולאן נלך, אם וכאשר. אנשים בונים כאן חיים מבחירה ומידיעה בטוחה שכאן הם יגדלו את נכדיהם".

אל מול נוף בראשית, דהמן מוסיף קריאה אישית לאזרחי ישראל: "חופי ים המלח, אתרי התיירות ותושבי המועצה האזורית מגילות ממתינים לציבור הרחב בזרועות פתוחות, בין שהם מבקרים בחג הקרוב או ביתר השנה ובין שהם מחליטים לבנות כאן עתיד".

ממשרד האוצר נמסר: "חוק התכנון והבנייה באזור כפוף לאישור משרד הביטחון, ובהתאם לכך גם אישורי הבנייה".

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

"הפלסטינים מקימים באיזור יישובים לא חוקיים בחסות הממשלה והפרקליטות"

"מדובר בסיכון דמוגרפי להתיישבות", אומר ראש המועצה דוד אלחייני, "הגיע הזמן להחיל את הריבונות על בקעת הירדן"