"הבן חזר בתשובה, איך אתקרב אליו שוב?"

"את כואבת את ההתרחקות מבנך, אבל עושה טעות. ברגע שאת מדברת איתו על הרגשות שלך, על הדרך שלו ועל הדת, את יוצרת רק התרחקות, לכן את צריכה להשתלט על עצמך ולהתרחק מהדיבורים על הנושא הזה. כדי להתקרב לבנך, את חייבת למצוא איתו שפה משותפת ולהתקרב לעולמו, אם למשל בנך היה הופך להיות מדען אטום והיה מתעסק רק בזה, כדי למצוא שפה משותפת איתו היית הולכת לקורס במדע האטום רק כדי ללמוד את השפה שהוא אוהב.

במקרה שלך את צריכה לנסות להתקרב לדת, ולדעתי את זכית, כי לא מדובר במדע אטום משעמם ואת יכולה להפיק הנאה רבה מהתעמקות בנושא הרוחני. אני מציע לך ללכת ללמוד תורה פעם בשבוע, יש הרבה כיף בלהקשיב לרבנים מתוך אמונה ורוחניות. תעשי את זה אפילו בשביל עצמך ותקשיבי לנשים חכמות, הרי זה טוב גם לנשמה, ולא רק בשביל לחזור בתשובה (יש גם קבוצות שלא מתמקדות בחזרה בתשובה אלא יותר ברוחניות ובנעימות).

"אני לא קונה את זה שאת היפראקטיבית למרות האבחון המקצועי שעשית. אני חושב שכולנו, באופן גנטי או אחר, מורכבים מאינסוף תכונות, יכולות ונטיות, חלקן גורמות לכך שבחיים הנורמטיביים שלנו יהיה לנו יותר קל וחלקן מועילות פחות. כיום, לחלק שפחות מועיל לנו אנחנו מיד מחפשים ‘כותרת' כדי שיהיה לנו יותר קל, וגם את, בגיל 40 , אחרי הרבה מאוד שנים שוויתרת לעצמך, מצאת לזה שם וכך הייאוש נעשה יותר נוח.

את צריכה לנהל את עצמך לכיוונים שנכונים לך ולהתעמת עם הנטיות הטבעיות שלך של לקום ולהמשיך כל פעם שזה לא עובד. לכולנו יש נטיות, חלקן משרתות אותנו במרחב הנורמטיבי וחלקן מפריעות, האחריות שלך היא לא להגדיר את עצמך כבעייתית, אלא לבדוק איך פעם אחת את מצליחה לעשות דברים שטובים לך. יכול להיות שסביבת אוכל היא המרחב הנכון בשבילך.

תבדקי, תלמדי ותביני מה מתאים לך. את צריכה ללכת עם הנטיות שלך עד הסוף וליהנות מהן, ולא לקרוא להן הפרעה. אל תחשבי איך את מנצחת את עצמך לתקופה מסוימת, תשאלי את עצמך - ‘איך אני מנצחת, עם מי שאני'".

"יכול להיות שמשהו בניהול העסקה גרם לכך שדברים השתבשו. אני מציע שאת ובתך תיתנו למישהו אחר לנהל את העסקה, אולי חברת ניהול או אפילו גורם שלישי חיצוני. יכול להיות שאתן מביאות למקום הזה אנרגיה שהיא קצת מלחיצה וגורמת לאנשים לחשוב שמשהו לא בסדר.