המאבקים החשובים שמתרחשים לנו מתחת לאף

התקשורת, הפוליטיקאים והשטח לא איחרו להגיב. "מה זה השטויות האלה ברלין", תהה סגן השר וח"כ אופיר אקוניס (הליכוד) בפוסט בפייסבוק שזכה ללייקים ושיתופים רבים; ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הצהירה כי "בגלל מילקי לא עוזבים את הארץ"; וחנויות ורשתות שיווק שונות מיהרו להוזיל את מחיר המעדן הפופולרי לשקל אחד באופן זמני.

אלא שלצד מחאת המילקי, יש מחאות רבות אחרות שנמשכות כל השנה, ולעתים לתקופות ארוכות אף יותר, ואלה לא תמיד זוכות לאור הזרקורים. במרכז מחאות כאלו עומד המאבק על בריאותנו, על משאבי הטבע שלנו וגם על יוקר המחיה. הנה סיפוריהן של שלוש מהן.

"כבר היום חיפה היא אחד המקומות הכי מסוכנים בארץ בו לחטוף סרטן: התחלואה מאוד מאוד גבוהה למרות תנאי תחבורה טובים ומבנה גיאוגרפי שדווקא מסיע את הזיהום מהעיר", טוען יוסי ברוך, פעיל חברתי ואיש הייטק מחיפה הנאבק נגד זיהום האוויר, שלטענתו גורמים בתי הזיקוק בעירו.

"המאבק שלנו הוא נגד התוכנית להגדלת בזן (בתי זיקוק לנפט). אנחנו רוצים לדאוג שבחיפה יהיה אוויר נקי. היום מנטרים מעט מאוד מן החומרים הרעילים שבאוויר, רק שמונה מתוך מאה שיכולים להתגלות, והניטור נקבע על ידי גוף שנקרא איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שבראשו עומד ראש עיריית חיפה. הדרישה הבסיסית שלנו במאבק היא שיונה יהב ירים את הכפפה ויטפל בעניין בצורה רצינית. רק שפה אנחנו נתקלים בהתכחשות לבעיה מכל הדרגים הפוליטיים".

"אוויר נקי זה משהו שעולה כסף", טוען ברוך, "לשים מסנן על כל ארובה זה משהו שיעלה הרבה כסף ויוריד את שורת הרווח של המפעלים האלו, התוצאות הכלכליות שלהם יהיו פחות טובות. אבל יש בתי זיקוק בכל העולם שלא מזהמים ומתפרנסים יפה מאוד".

"אנחנו נאבקים על זכויות הגישה שלנו לנחלים, שנמצאים בשטח השיפוט של מועצה אזורית גליל עליון ומבואות חרמון", טוען ירון בניזרי מקריית שמונה, פעיל פוליטי, מלווה ממציאים ושותף בבית הקפה הקואופרטיבי "חברותא".

"המאבק שלנו התחיל מצדק חלוקתי וקרקעות", מספרת חני בריגע, תושבת ירוחם, פעילה חברתית, מנהלת מרכז להתנדבות וחברה אזרחית, שהשתתפה בכנס הקואופרטיבים במצפה רמון שהתקיים בשבוע שעבר, ובו התרכזו ארגוני צרכנים מכל רחבי הארץ שהחליטו להילחם ביוקר המחיה.

"תוך כדי עבודה הבנו כמה צדק חלוקתי הוא חלק ממגוון רחב של תחומים", מספרת בריגע. "ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון קם והניף את הדגל, אבל הוא חשב שיותר חשוב שתושבים יעמדו בחזית המאבק, ולא רק הוא. היינו 10-15 פעילים שהתחילו ללמוד את הנושא. במשך הזמן הכפלנו את כמות הפעילים בפורום, כולם בהתנדבות, והגענו למספר כפול. כשלמדנו לעומק על מה ולמה אנחנו נאבקים, גילינו שיש לנו סיבות טובות מאוד להיאבק, וזה לא רק על קרקעות, אלא גם על דיור, תחבורה, חינוך ועוד.

"התכנון היה להתעסק בבעיית הקרקעות בירוחם, וגילינו שזו בעיה מאוד רחבה, ברמת המקרו של מדינת ישראל. אם ירוחם פתרה את הבעיה שלה עם השכנים, קריית מלאכי, קריית שמונה ולוד עדיין סובלות וחנוקות מבחינת קרקעות וארנונה. זה יהיה הכי לא חברתי להגיד ‘עשינו את שלנו' ולהישאר בגבולות ירוחם. נכון חברתית ומוסרית לעזור לאחרים. כולנו חיים במדינה קטנה וצפופה. היינו רוצים לשכפל את ההצלחה שלנו במאבק למקומות אחרים".

מדי שנה משקיעה בזן עשרות מיליוני שקלים במתקנים סביבתיים להפחתת הפליטות לאוויר, צמצום וטיפול בשפכים תעשייתיים וטיפול בקרקעות, וחיזוק מתקנים ישנים וחדשים לצורך עמידה ברעידות אדמה, תוך שקיפות מלאה.

"אשר לטענה בנושא הגדלת קבוצת בזן, מדובר בהסדרה תכנונית של מתקנים ישנים ויישום טכנולוגיות מתקדמות מבחינה סביבתית. הסדרה זו כוללת, בין היתר, החלפת מתקנים ישנים בחדשים שהם ידידותיים יותר לסביבה. כך, לדוגמה, רק לאחרונה הוקמו שני מתקנים בעלות של עשרות מיליוני שקלים לטיפול בריחות.

"קבוצת בזן רכשה את האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר למזעור פליטות מוקדיות ופליטות שאינן מוקדיות. בעקבות התקנת המתקנים, מדדי איכות האוויר באזור מפרץ חיפה השתפרו לאין שיעור.

"הקבוצה פועלת בשקיפות מלאה - כל נתוני ניטור הארובות של הקבוצה עוברים באופן רציף ושקוף לאיגוד ערים לאיכות סביבה, וכל מי שחפץ יכול לראותם באתר האיגוד".

"17 תחנות ניטור מודדות בחיפה את כל סוגי המזהמים על פי תקני המשרד להגנת הסביבה. תחנות אלו הופכות את חיפה לאחת הערים המנוטרות בעולם. אשר לתחלואת הסרטן, ממחקר מקיף שנערך בקרב צעירים עד גיל 20 בנושא עולה כי אחוז הילדים ובני הנוער החולים בחיפה הוא מהנמוכים בארץ.

"אשר לתוכנית בזן, עמדת ראש העיר יונה יהב הייתה ונותרה כי אין לאשר את התוכנית, אלא אם יובטח כי כל מבנה תעשייתי חדש שייבנה במתחם ייבנה במקום מבנה ישן שייהרס וכי המתקן החדש ייבנה בסטנדרטים הסביבתיים המתקדמים ועל פי התקנים המחמירים ביותר".