בגיל 36 החליטה טל (שם בדוי) שהיא רוצה להביא ילד לעולם. בהיעדר בן זוג בחייה היא פנתה לאפשרות של תרומת זרע לא אנונימית, אבל במהרה גילתה שהיא כרוכה בנטל כלכלי לא פשוט.
"הבנתי שהחוק בארץ מחייב שמירה על אנונימיות של הגבר התורם, בעוד כאשר קונים תרומת זרע מחו"ל יכול הילד בגיל 18 לדעת מי אביו, וזה דבר שהיה לי חשוב", היא מסבירה. "לכן הגעתי לבנק זרע פרטי בתל אביב שקישר אותי לבנק זרע בדנמרק. כשגיליתי מה העלויות שם הייתי המומה. הסבירו לי שכדאי לרכוש מספר מנות זרע, כי לרוב התרומה לא נקלטת בניסיונות הראשונים. מכיוון שחשבתי שבעתיד ארצה ילד נוסף מאותו תורם, החלטתי לרכוש 15 מנות, שעבורן נתבקשתי לשלם למעלה מ-40 אלף שקל".
טל נאלצה לפנות לעזרת הוריה ולפתוח חסכונות ששמרה בצד במשך שנים כדי להגשים את חלומה להפוך לאמא. "תכננתי לעשות בכסף שימוש לעתיד שלי ושל הילדים שיהיו לי ולבסוף הייתי צריכה להשתמש בהם רק בשביל שיהיו לי ילדים".
בתום חמישה ניסיונות הצליחה טל להרות וכיום היא מצפה לתינוקת, אבל גם כעת הבזבוז לא נגמר. "את עשר מנות הזרע שנותרו אני עדיין צריכה לשמור בהקפאה בבנק הזרע, עד שארצה להשתמש בהן כדי להביא לעולם ילד נוסף, זה עולה לי עוד 1,200 שקל בשנה".
אלפי נשים פונות מדי שנה ל-12 בנקי זרע ברחבי הארץ. במוסדות השייכים לבתי החולים הממשלתיים ישנם תורים ארוכים ולעתים מחסור בתורמים, בעוד שעלות התהליך בבנקים הפרטיים ובתרומות מחו"ל מגיעה לעשרות אלפי שקלים.
"יש התנפלות אדירה על בנקי הזרע. מספר הפונות הולך וגדל מדי שנה וקשה לעמוד בקצב", מספר ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל בנק הזרע בבית החולים שיבא, הנחשב לגדול במדינה. "אנחנו מוצפים בפניות מכל רחבי הארץ, וזה גורם לכך שמי שרוצה לקבוע תור נאלצת להמתין בין שלושה לארבעה חודשים. גם מספר התרומות שיש לנו לא גדול. ישנן נשים שמבקשות לקנות זרע מראש כדי להביא שלושה ילדים לעולם ואנחנו מסרבים להן, פשוט כי אין לנו מספיק. אנחנו נותנים טיפול עבור ילד אחד ואומרים לה לחזור כשתרצה עוד ילד ונמכור לה תרומה נוספת מאותו התורם".
התרעות פיקוד העורף