החיילת מ' מתקשה להבין מדוע גם אחרי שניסתה להתאבד פעמיים בעקבות תחושת מצוקה קשה, צה"ל מתעקש לדחות את בקשותיה לעבור ליחידה אחרת. מ', לסבית ממשפחה חרדית שבחרה להתגייס לשירות, מתקשה לתפקד במערכת הצבאית. היא טוענת כי מפקדיה לא מבינים את חומרת מצבה ואת הדיכאון שממנוהיא סובלת, שהולך ומעמיק.
היא אמנם מטופלת על ידי קצין בריאות הנפש, אולם מספרת כי בגלל נטיותיה המיניות, שאותן היא מתאמצת להסתיר, ותפקידה כתצפיתנית בבסיס סגור לצד 60 בנות, מצבה מחמיר מיום ליום.
מ' התגייסה לצה"ל, אבל התחילה לחוש בושה ושנאה עצמית בגלל נטיותיה המיניות. זאת בעיקר לנוכח הרגשת הכישלון שחשה, לאחר שגם המסגרת הצבאית לא הוציאה אותה ממעגל הדיכאון. "תמיד רציתי ועודני רוצה לעבור שירות ארוך, טוב ומועיל", היא מספרת, "יכולתי להוציא פטור משירות בגלל הרקע הדתי שלי, אבל בחרתי לשרת. זה כל כך קשה לראות איך המצוקה שלך לא מעניינת אף אחד".
מ' גויסה דווקא לתפקיד של תצפיתנית, ביחידה סגורה, מוקפת בנות רבות. בשירות אינטנסיבי כזה בחברת בנות גילה היא נאלצה להתעמת עם רגשותיה ונטיותיה המיניות והחלה לפתח תסמיני דיכאון קשים יותר. היא הטילה על עצמה בידוד חברתי והסתגרה בתוך עצמה. החרדה שמא נטיותיה המיניות יתגלו נעשתה קשה מיום ליום והיא ניסתה לשים קץ לחייה פעמיים.
"קשה לי נורא לדבר על הבעיה שלי ואני לא חיילת שעושה בעיות", היא מסבירה, "אני אדם סגור. אף אחד לא מבין מה עובר עליי. הכי כואב לי שהאנשיםשהצלחתי להיפתח אליהם, קציני בריאות הנפש של הצבא, התעלמו לחלוטין מהבעיה שלי".
בצר לה פנתה מ' לעו"ד ריקי ישי המתמחה בייצוג אנשי כוחות הביטחון מול הצבא. "לא היה גוף בצה"ל שלא פניתי אליו", מספרת עורכת הדין, "קצינת פניות הציבור, מדור הפניות והתלונות של חיל הרפואה, מדור בלשכת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים העוסק בפגיעה מינית, ואפילו דובר צה"ל.
זה לא עזר. במהלך הטיפול היא ניסתה לפגוע בעצמה באמצעות בליעת כדורים והגיעה לבית החולים. היא הושמה בהשגחה ואז הוחלט לנסות לסייע לה. חרף זאת, היא עדיין באותה יחידה וסובלת יום-יום. היא בוכה, כואבת, ומרגישה שאיש לא יכול לעזור לה".
התרעות פיקוד העורף