"שמעתי צרחות של אנשים שאמרו שמישהו דורס אנשים. נכנס באנשים. צעקו 'מחבל דורס, לברוח'", הוא מספר על הרגעים המפחידים, "הייתי בכיכר זוויל. מיד רצתי לנסות לעזור לפצוע קשה, אבל לא היה לי ציוד, אז לא היה לי איך לעזור לו. בתוך רגע הגיעו הכוחות. היה פה בלאגן. כמויות אנשים. ניסו להרחיק את האנשים. מאד מהר פינו את הפצועים.
על התחושה בעקבות פיגוע דריסה נוסף במקום מגוריו, הוא אומר: "אני גר פה קרוב מאד. ארבע דקות הליכה. אני עשה הליכות כל יום. בתקופה האחרונה היו פה שלושה פיגועי דריסה. אני כבר לא מתקרב לאזור".
לטענת שפר, הבעיה היא שהמתפרעים ממזרח העיר אינם מפחדים מהמשטרה. "אם דבר כזה קורה מול המטה הארצי, הם לא מפחדים. אי אפשר ללכת בכבישים. שום דבר לא בטוח. לא מדרכות. אני אגיד למשפחה שלי להפסיק להסתובב פה. צריך לעשות להם חיים קשים".