היום השיטה היא ללכת בגדול. כשאתה קונה בית אחד אתה לא משפיע, לא מרגישים את זה בשטח", קובע אריה קינג, חבר מועצת עיריית ירושלים אך מי שידוע יותר בבירה בתוארו הפחות רשמי "גואל אדמות במזרח העיר".
"השינוי שחל הוא שכבר לא מדברים על עוד בית ועל עוד חדר אלא על רחוב, על שכונה. ככה עשינו את שכונת מעלה הזיתים, שכונת נוף ציון, מתחם מלון 'שפרד'. או עכשיו בסילוואן שנכנסו יהודים, רק תשעה בתים, אבל זה 27 יחידות דיור", הוא מתגאה: "זה מסה".
"בבוקר שבו נכנסו היהודים באתי לצאת מסילוואן וראיתי את האנשים משלום עכשיו ומעיר עמים עומדים ברחוב הראשי של ואדי חילווה וההלם על הפנים שלהם. היה מישהו שהראה להם: לשם ולשם נכנסו יהודים. מה שזכור לי זה שהם עומדים שם אובדי עצות".
את הדברים הללו קינג סיפר לי ביום ראשון שעבר, ולא גילה שלמחרת תתקיים עוד כניסה של יהודים לבתים בשכונה. בינתיים הוא המשיך ותקף את "אנשי השמאל שלא מבינים שאם יש 27 דירות שנמכרו, יש 27 מוכרים ערבים, ולהם אכפת מכסף וחיים טובים. הפוליטיקה מעניינת את הסבתא שלהם".
הפעילות של קינג חובקת עולם. הדרכים שבהן הוא רוכש את הנכסים מרתקות. הוא מספר על מוסלמי ממדינה ערבית שאת שמה הוא לא מוכן להסגיר, שהתגייר בסתר. בדרך כלשהי נוצר קשר בינו לבין קינג, והאחרון, תוך שימוש בדרכונו ובשמו המקורי הקים עמותת הקדש, ווקף, במדינה שבה הוא חי והוא מסתובב במזרח ירושלים ורוכש נכסים עבור ה"ווקף" שלו.
קינג מסביר כי "הוא רשום כמותוולי, נאמן, של הווקף. מדובר על כמה עשרות יחידות דיור שהוא כבר רכש. כשהוא ינטוש את זהותו המוסלמית, יאוכלסו הבתים שהוא רכש על ידי יהודים".
"כל עסקה היא שונה", מסביר קינג. "זה תלוי במוכר, בקונה ובנכס. אני לא זוכר מקרה אחד שעסקה הייתה דומה לעסקה שקדמה לה. זה תלוי אם הקונה מהארץ, אם זו חברה, לפעמים זה כמה קונים. אם זה בית אחד או כמה בתים, מוכר אחד או כמה, ובעיקר אם המוכר יודע שהנכס נמכר ליהודים".
כדי לגונן על המוכרים שלא ייפגעו, ישנם מקרים שבהם קניית הנכס מתבצעת בשרשרת עסקאות. "המוכר המקורי מוכר לערבי שמוכר לעוד ערבי שרק הוא מוכר ליהודי. כל זה כדי להגן על המוכר שלא ייפגע, שלא יקפח את חייו, כי זה לא טוב לנו להמשך. יש מתווכים שלא שמים קצוץ על אף אחד. חלקם לא גרים בארץ. רוב העסקאות מתאפשרות בזכות סיוע מתוך הרשות הפלסטינית", סיוע שניתן לדבריו "רק בשביל בצע כסף. היו מקרים שתקפו אותנו אנשים שחודשים לפני כן אפשרו את העסקה".
"צעיר ערבי קנה בית באמצעות הלוואה מבנק", חושף קינג טפח נוסף מהמעטה שמונח בדרך כלל על שיטות העבודה שלו. "הבית שועבד לבנק כביטחון להלוואה, שאותה הצעיר לא החזיר. הבנק עיקל את הבית ואנחנו רכשנו אותו מהבנק". קינג מסביר כי "אנחנו נתנו את ההון העצמי ומראש סיכמנו עם הבחור שלא יחזיר את ההלוואה, ועם הבנק, שלא חייב להוציא את הנכס למכרז, שימכור אותו לנו". לשאלתי אם מדובר בבנק ישראלי, הוא מהסס ולבסוף עונה "בנק שפועל בארץ".
אם בעבר היה מושקע מאמץ ניכר באיתור נכסים ובעיקר באיתור מוכרים שיסכימו, המצב היום קל הרבה יותר. "הם מגיעים אלינו. המצב היום הוא שהפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק", אומר קינג. לדבריו, "מספר ההצעות מערבים שאנחנו מקבלים הוא בערך שתיים־שלוש ביום. מתוכן כ-15 הצעות רלוונטיות מדי חודש".