היא לוחמת בשצף בעד עלייה של יהודים להר הבית, ומבחינתה אין סיבה שיהודים לא יתפללו שם, ומבחינתה עיסוויה וסילוואן הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל "בדיוק כמו תל אביב". היא נוזפת במשטרה, בבג"ץ, בחולדאי ובאובמה, בלי הבדל דת גזע ומין, והתבטאויותיה על המהגרים הלא חוקיים ("סרטן בגוף שלנו"), ועל חנין זועבי ("בוגדת, לכי לעזה") לא נשכחו.
רבים רואים בה פרובוקטורית פופוליסטית, שמבעירה ומתסיסה את השטח. תומכיה במרכז הליכוד (שלאירועיהם היא מקפידה להגיע באדיקות), רואים בה אחת משלהם, "דוגרית" וסחבקית, שפיה ולבה שווים.
"אני פשוט אומרת את האמת, והאמת סופה לנצח. ככה זה. כשמטייחים ומטאטאים מתחת לשטיח זה רק נעשה גרוע יותר", היא מסבירה. "המצב הנוכחי במזרח ירושלים ובהר הבית הוא תוצאה ישירה של אוזלת ידה של המשטרה לאורך השנים, של אי רצון לחתור למגע. זה גורם לערבים להבין שאין חוק במדינת ישראל, וזו מדיניות שמוכתבת מלמעלה - ידיהם של השוטרים ואנשי מג"ב בשטח פשוט קשורות".
מה עשית? נתת פרס למוסלמים שמתפרעים. הם זורקים אבנים על שוטרים, 'נשים בשחור' עומדות שם ומקללות, ואתה סוגר את ההר ליהודים? סליחה, מספיק עם ההתייפייפות הזאת - או שההר פתוח לכולם, או שהוא סגור לכולם. או שיש חופש פולחן לכולם, מוסלמים ויהודים כאחד - או שלא".
שיחת הטלפון הזאת מתחברת היטב לדיון נוסף שרגב פתחה בחדר השכן, על רצח נשים ערביות ברמלה ובלוד. גם שם המשטרה לא עשתה כלום בנוגע לתלונותיהן של נשים שנרצחו. מסתבר שהמוטו שעליו חזרה רגב ביד רמה במהלך כל השבוע הזה, "יד ברזל ואפס סובלנות לאלימות" ו"ואף אחד, יהודי או ערבי, הוא לא מעל לחוק" מתאים כמעט לכל נושא.
אני אישית לא רגילה למראה של אישה עם כיפה, מה לעשות, אני באה מבית מסורתי, אבל כשנשות הכותל רצו להתפלל, הלכתי לרב הכותל, ואמרתי לו 'הכותל מקום קדוש, לא רק לך ולי', ונאבקתי למענן. אני לא אגיד לערבי 'אל תקנה דירה בראש העין', ואתה אל תגיד לי לא לקנות דירה בסילוואן".
התרעות פיקוד העורף