למרות זאת, סלומון שואב עידוד מהתעוררות סביב הר הבית. "התנועה שלי מאוד פעילה גם בארץ וגם בחו"ל, ואנו ממשיכים להיאבק למען שליטה יהודית בהר הבית", הוא אומר. "אני מאמין באמונה שלמה שאזכה לראות עוד בימי חיי את שיבת העם להר ואת בניית בית המקדש, ואני משוכנע שתתקיים בנו נבואתו של ישעיהו ככתוב: 'והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים'".
לאחר האירוע תכנן סלומון לנסוע לארצות הברית, אולם לדבריו השב"כ הזהיר אותו ואת הרב כהנא מפני אפשרות של התנקשות בחייהם. "המשטרה ציידה אותי באקדח, נתנו לי הוראות כיצד למגן את ביתי ולבדוק את הרכב. בעקבות התרעות השב"כ החלטתי להישאר בארץ, אבל הרב כהנא נסע לארצות הברית וסופו שנרצח שם בידי מתנקש ערבי".
השב"כ והמשטרה, כך הוא אומר, נהגו בזמנו כראוי, שיתפו אותו במידע מודיעיני והתריעו בפניו מפני ניסיון חיסול. "חבל שבמקרה של יהודה גליק היה מחדל", אומר סלומון. "למרות שהכתובת הייתה על הקיר והיו סימנים לכך שפלסטינים רוצים להתנקש בחייו, גורמי הביטחון לא ידעו כיצד להגן עליו".
לשאלה מה יעלה בגורלם של המסגדים, יש לסלומון תשובה מוכנה: "אם המוסלמים יתנהגו יפה, נביא מהנדסים שיפרקו את המסגדים אבן אחר אבן ונאפשר להם לבנות אותם מחדש במכה. הר הבית הוא הלב והנשמה של העם היהודי. הר הבית הוא מקום השכינה. על הר הבית ייבנה בית המקדש השלישי, ואני אוכל לומר בגאווה שהיה לי חלק לא מבוטל בכך".