אחד הדברים שהפתיעו את כנרת שרפי, מרפאה בעיסוק, במחקר החדש שערכה בנושא תפקוד יומיומי ואיכות חיים של מבוגרים עם לקויות למידה, היה עוצמת הדמיון בין מה שראתה בעבודתה בקליניקה אצל ילדים ובין הנתונים שהתקבלו אצל מבוגרים. "לילדים עם ליקויי למידה היו קשיים בכישורים חברתיים, אבל לא יכולתי לצפות אילו אחוזים מהאוכלוסייה הזו יהיו רווקים בבגרות", היא מספרת.
שרפי, 37, מהמועצה האזורית רמת נגב, היא בעלת תואר שני בריפוי ועיסוק ומסיימת בקרוב דוקטורט בחוג בריפוי בעיסוק בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. המחקר שלה במסגרת הדוקטורט נעשה בהנחיית פרופ' שרה רוזנבלום, וזכה למלגה על שם יובל נאמן של משרד המדע והטכנולוגיה.
"פעמים רבות ילדים בעלי לקויות למידה מדווחים שאין להם חברים בכיתה", מסבירה שרפי, "או שהם רוצים ליצור קשר אבל לא יודעים איך לגשת לחבר. במחקר ראינו שהרבה אנשים מבוגרים עם לקויות למידה דיווחו על קושי לשמור על יחסים לאורך זמן עם אנשים, וזה בא לידי ביטוי גם בזוגיות. מצאנו 60 אחוז רווקים בגילאי 50-20 אצל קבוצת אנשים עם לקויות למידה, לעומת 20 אחוז רווקים בקבוצה ללא לקויות למידה. שתי הקבוצות היו זהות מבחינת מגדר, גיל, רמת השכלה ומצב סוציואקונומי.
"בעלי לקויות למידה אמרו שהם לא מצליחים להישאר בזוגיות. חלקם אמר 'אני לא מסתדר עם בן זוג, אחרי כמה זמן נמאס לי ממנו', או 'אף פעם לא הרגשתי שבן הזוג מבין אותי'. הם לא ידעו להגיד מה גרם לפיצוץ במערכת היחסים שלהם אלא רק שזה לא מצליח. כל האנשים שדיברתי איתם רצו זוגיות, אבל זה 'רוצה, רוצה, אבל לא יוצא'. לכן אחד הדברים החשובים במחקר הזה הוא לעזור לאנשים בוגרים עם לקויות למידה להבין את עצמם".
לקות למידה היא לקות נוירולוגית- התפתחותית, המתבטאת בקשיים בתפקוד אקדמי, למשל בקריאה, בכתיבה ובחשבון. היא נגרמת כתוצאה מלקות במערכת העצבים המרכזית.
קושי נוסף של המשתתפים במחקר התבטא גם בהערכת זמן. "כל המושגים של כמויות וזמן לא יושבים אצלם טוב", מספרת שרפי. "מישהי אמרה לי ש'כשה-GPS אומר לי עוד 500 מטר, אני כבר נכנסת לחרדה'. הם גם יכולים ללכת לעבודה, לעשות שש שעות נוספות, ואחר כך להגיד שהם עבדו שעתיים ולהפסיד על זה כסף".