סרטון "עשר שעות של הליכה בניו יורק כאישה", שעלה ליוטיוב לפני כחודש, עורר סערה ובהתאמה, גם צבר מספר צפיות אסטרונומי העומד על יותר מ-35 מיליון, נכון למועד כתיבת שורות אלה. עם זאת, תוצאותיו לא הפתיעו הרבה נשים, שמכירות את המציאות הזו מקרוב. בסרטון צועדת נסיינית ברחובות מנהטן במשך כעשר שעות בליווי מצלמה המתעדת את מגוון ההערות שהיא סופגת מגברים המתהלכים ברחוב: מ”מה קורה?” דרך “היי בייבי” ועד “היי יפהפייה” ועוד ועוד.
המטרה ברורה: להמחיש מה עובר על נשים כשהן יוצאות לרחוב. והתוצאה מטרידה. המאבק באלימות נגד נשים עלה בעשורים האחרונים לתודעה, הרבה בזכות פרסומות, סלבס שמתנדבים, פעילויות חינוכיות ועוד. אך אין ספק שהכלים היעילים ביותר בשנים האחרונות להעלאת המודעות בנושא, בטח בקרב הצעירים, הם הקמפיינים הוויראליים – סרטונים המופצים ברשת בעלי מסר חזק מספיק כדי לשוב ולצוץ אל פני השטח אחת לכמה חודשים. הם יכולים להיות גרפיים במיוחד או פשוטים וחכמים - העיקר שהם מגיעים למיליוני עיניים ברחבי העולם ומצליחים לייצר אפקט שמהדהד לאורך שבועות ולייצר שיח בנושא.
בתקווה שגם הנתונים העגומים הנוגעים למספר הנשים הנפגעות יתחילו לצנוח. הסרטונים האלה נעשו רלוונטיים יותר מתמיד בשבועות האחרונים, עם נסיקתם של סרטונים להעלאת המודעות בנושא הטרדות מיניות, כפי שיכולנו לראות בסרטון “עשר שעות של הליכה בניו יורק כאישה”, כשאחריו הופיע ברשת ניסוי חברתי נוסף – Drunk Girl in Public (בחורה שיכורה בציבור) שבו צעירה יפה העמידה פני שיכורה והסתובבה ברחובות הוליווד, כדי לראות כמה גברים ינסו לנצל את מצבה (התשובה: הרבה).
הסרטון הזה הזכיר סרטונים רבים אחרים, שבהם נשים מוכות מכסות את החבורות מול המצלמות. אחד הקמפיינים הוויראליים הבולטים ביותר בשנים האחרונות נוצר על ידי סוכנות פרסום סרבית עוד ב-2012, כדי לעורר מודעות לאלימות נגד נשים שנקרא: One photo a day in the worst year of my life (תמונה אחת ביום מהשנה הנוראה בחיי). מדובר בסרטון המתעד את מסעה המצמרר של צעירה סרבית, שנקלעה למערכת יחסית אלימה (הממשלה בסרביה מדווחת כי כ-52% מהנשים במדינה סובלות או סבלו מאלימות מצד בני הזוג) וצילמה סלפי מדי יום כדי לתעד את מה שעובר עליה.
בתחילתו, היא נראית מאושרת וקורנת, אבל השניות חולפות, התמונות מתחלפות והחבורות המזעזעות משתלטות על הפנים היפות. בסוף הסרטון היא מחזיקה שלט ובו כתוב “עזרו לי”. הסרטון כבר גרף יותר מ-30 מיליון צפיות ביוטיוב. הדרך הכי פשוטה היום לצלם את הסרטונים האלה היא לכנות אותם ניסוי חברתי. כך עשתה לאחרונה גם חברת הפקות שוודית עם סרטון שנקרא: Abused in the elevator social experiment (התעללות במעלית - ניסוי חברתי).
מצלמה נסתרת הותקנה במעלית, ושחקנים גילמו בן זוג המכה את חברתו; זאת כדי לבדוק אם מישהו מהנוסעים האחרים במעלית יגיב, יתקומם או יעשה משהו. הסרטון עלה ליוטיוב ב-11 בנובמבר וגרף כבר קרוב ל־ 5 מיליון צפיות. תוצאות הניסוי היו מטרידות - איש מהנוסעים במעלית לא התערב בנעשה. רובם פשוט בהו בסלולרי שלהם או הזדרזו לצאת מהמעלית, בלי לומר מילה. בראיון ל”אינדיפנדנט” הבריטי, הסבירו יוצרי הסרטון שרוב המצולמים התביישו בעצמם בדיעבד: “דיברנו כמעט עם כל מי שיצא מהמעלית אחר כך, רובם אמרו שהם מתביישים בעצמם על כך שלא הגיבו ושמחו לגלות שהיה מדובר רק בניסוי. חלקם אמרו שהם התכוונו להתקשר למשטרה, אבל אנחנו לא מאמינים להם. צילמנו את זה במשך יותר מיומיים, והמשטרה לא הופיעה במקום אפילו פעם אחת”.
ברחוב הבריטי הניסוי הזה דווקא ניפק תוצאות שונות, אבל גם הן לא היו חיוביות מבחינת היזמים: זוג שחקנים נראה מתווכח בקולי קולות ברחוב. כשהגבר נעשה אלים כלפי האישה, עוברי האורח השונים התערבו, הרמ חיקו ביניהם, נזפו בו ואיימו להתקשר למשטרה. אלא שזו לא הייתה מטרת הסרטון. לטענת עמותת ManKind Initiative 40%% ממקרי האלימות במשפחה מופנים נגד גברים. בסרטון הזה הם ניסו להוכיח שכשגבר מוכה, איש לא מתערב. ואכן, כשהשחקנית החלה להכות את השחקן ולהיות אלימה מילולית כלפיו, איש לא עשה דבר.
בסוף הסרטון מופיע הכיתוב “אלימות היא אלימות”. “הסימן שאנחנו חיים בחברה שוויונית יהיה כאשר גברים הסובלים מאלימות יקבלו הכרה ותמימה כמו הקורבנות הנשים”, אמר מארק ברוקס, מנכ”ל העמותה ל”גרדיאן” הבריטי, “העובדות הן שב- 2014 זה עדיין לא המצב, ויש מקום רציני לשינוי, במיוחד כשכל כך הרבה גברים חושבים שלא יאמינו להם אם יתלוננו”.