נשיא המדינה ראובן ריבלין מותח ביקורת על הצעת "חוק הלאום" ועל הכוונה לעשות הבחנה בין מדינה יהודית לבין מדינה דמקורטית.
"אני זוכר כמו היום”, אמר ריבלין, “את הגאווה העצומה שחשנו, אני וחבריי בעשרה לנובמבר 1975, בשעה שראינו את שגריר ישראל באו"ם (לימים נשיא מדינת ישראל), חיים הרצוג, קורע לגזרים מעל בימת האו"ם את החלטת העצרת המשווה בין ציונות לגזענות. הרצוג קרע החלטה פסולה ומעוותת, אשר ביקשה לייחס למפעל הציוני את אותן העוולות, שהמפעל הציוני עצמו בא לתקן. ואולם, גם בשעה שחיים הרצוג יצא חוצץ נגד אלה שהעזו לערער על הבסיס המוסרי לזכותנו בהגדרה עצמית לאומית, לא ראו לנכון קברניטי ישראל להגיב למנסחי ההצעה המבישה באו"ם באמצעות חוק יסוד המקבע את עליונותו של המרכיב היהודי באופייה של המדינה. מחשבה זו לא עלתה על דעתם, דווקא משום שהיותה של ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי, הייתה עבורם מוסכמה שאינה צריכה ראיה”.
עוד הזכיר ריבלין כיצד בהיותו יושב ראש הכנסת קרא בלב כבד את חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת שכתב על הנוסח המקורי של הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי כי "הצעה זו באה לקבוע היררכיה חדשה ושונה - בין היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי לבין היותה מדינה דמוקרטית". והוא ממשיך: "לא עוד איזון אופקי בין שני חלקי הנוסחה אלא ניתוק שני חלקיה ויצירת איזון אנכי ביניהם, כך שלאחר קבלת ההצעה יוצב בראש המדרג החוקתי העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו יוצב במדרג החוקתי עיקרון המדינה הדמוקרטית".
"כך כתב, רבותי”, הוסיף הנשיא. "הגישה ההיררכית, המעמידה את היהודית לפני הדמוקרטית, מחמיצה את עומקה וגדולתה של מגילת העצמאות שכרכה את שני המרכיבים יחדיו - ללא הפרד. יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית - בדיבור אחד נאמרו, ובדיבור אחד הן מוכרחות להמשיך ולהיאמר. אלה אינן מילים בעלמא. זוהי נשמת אפה של מדינת ישראל. מדינה, המיוסדת על שני אדנים מוצקים של לאום מחד ודמוקרטיה מאידך. נטלת אחד, והפלת את הבניין כולו”.
"גם אם חוק אחר יעבור לבסוף בכנסת הנוכחית, הרי שאני חושש שהאווירה שהביאה להורתו ולידתו של החוק - לא תעבור מהכנסת, ומהציבוריות הישראלית במהרה. אם נשקלת האפשרות של עריכת שינוי באדניה החוקתיים של מדינת ישראל, הרי שראוי לקיים דיון ציבורי מקיף וממצה, בהשלכותיו של תיקון מעין זה. דיון כזה, יש לערוך מתוך כובד הראש המתחייב, ומתוך שיקולים ארוכי טווח. עלינו להבין, הזיקה העמוקה שבין הרכיב היהודי לזה הדמוקרטי אינה מלאכותית”, אמר הנשיא.
עוד הוסיף הנשיא ואמר כי האפליה החמורה של הציבור הערבי בארץ אינה עולה בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של המדינה, כפי שהיא אינה עולה בקנה אחד עם אופייה היהודי. "ואולם, גם כאשר נצליח לצמצם את אי השוויון הזה, ולבער את ההפליה הזאת מקרבנו, הרי שטרם מימשנו את החזון וטרם קיימנו את הבטחתה של מגילת העצמאות, אם נבקש לעגן בחוק את אופייה היהודי של מדינת ישראל באופן שקודם לאופייה הדמוקרטי. דווקא בימים אלה של טרור אכזרי ורצחני המפיל חללים מקרבנו, חובה עלינו לחזור ולשנן לעצמנו: יהודית היא דמוקרטית, דמוקרטית היא יהודית. רק כך נדע שהטרור האכזרי מחוץ לא רק שלא שבר את גופנו, אלא גם לא שבר את רוחנו".
התרעות פיקוד העורף