שרת המשפטים ציפי לבני הסירה את הערר שהגישה על הצעת חוק "זועבי" לאחר שהתברר לה שראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לקיים על כך דיון בממשלה. לבני סיכמה עם יוזם החוק, יו"ר ועדת חוק ומשפט דוד רותם על ניהול מגעים ישירים ביניהם על מנת להכניס שינויים בהצעת החוק ולשלב בה סעיף הקובע כי: "גורם שיפוטי בר סמכא יחליט לקבוע מהם דברי עידוד או תמיכה בטרור שבגינם ניתן להדיח ח"כ מכהן וכי ההכרעה בעניין לא תישאר בידי חברי הכנסת בלבד"

השרה לבני החליטה על משיכת הערר ועל הסיכום עם ח"כ רותם משום שאחרת הממשלה היתה מחליטה ביום ראשון הקרוב לאשר את הצעת החוק כמו שהיא ולהחיל עליה משמעת קואליציוניות שתחייב את חבריה להצביע בעד, מה שעלול היה לגרום למשבר קואליציוני נוסף. הפשרה עם רותם תאפשר להכניס שינויים מהותיים בהצעת החוק וכך תוכל גם שרת המשפטים לתמוך בו.

בעקבות החלטת שרת המשפטים אמר ח"כ דני דנון: "שרת המשפטים מבוהלת. לאחר שהסבירה אתמול בבוקר כי ההצעה, שתוביל להרחקת זועבי מהכנסת, 'מעוררת שאלות חוקתיות ומשטריות' החליטה לבני לשמור על התפקיד שלה. עלייה ללמוד מחברה עמיר פרץ ולהתפטר מהממשלה מיד".

הצעת החוק נועדה לאפשר לרוב של חברי הכנסת (61) להדיח מכהונתו ח"כ מכהן המביע תמיכה במאבק מזויין או בפעולות טרור נגד מדינת ישראל. היא נולדה בעקבות הצהרות שנויות במחלוקת של ח"כ חנין זועבי (בל"ד). נתניהו הביע השבוע בישיבת הליכוד תמיכה בהצעת החוק, אך דרש שהרוב הנדרש כדי להדיח ח"כ מכהן יהיה 70 חברי כנסת ולא 61.

בתוך כך התייחסה יו"ר התנועה היום (ה') לאפשרות של בחירות: "אני מוכנה בכל עת להתמודד על עמדותי. אני מקווה שנביא לממשלה שתקבל החלטות מאוזנות וגם תשמור על הדמוקרטיה בישראל ותשמור עליה יהודית ודמוקרטית . אין לי מושג אם אנחנו קרובים לבחירות, אני מאמינה בדברים הללו ואשמור עליהם בין מבחוץ ובין מתוך הממשלה".

בראיון לגלי צה"ל התייחסה שרת המשפטים גם לדבריו של ראש הממשלה אמש בכנסת, בה התנגח במתנגדים לחוק הלאום: "הנאום של נתניהו הזכיר את דבריו בפתח ישיבת הממשלה האחרונה בה דיבר על ז'בטונסקי והם מייצגים את ישראל היהודית ודמוקרטית. רק שהחוק של אלקין הוא אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי, והבהרנו שלא נתמוך בו בשום אופן. הדיון הוא סביב משבר פוליטי אבל הצעת החוק הזו היא משבר ערכי ולזה לא אתן יד".

לבני הוסיפה: "אני רוצה להבהיר כי אני במשך שנים פועלת להגן על ישראל יהודית ודמוקרטית. המהלך הכוחני של חוק הלאום הנוכחי היה מאוד לא נכון ולצערי יצר אצל חלקים נכבדים תחושה של ניכור. לו אני ראש הממשלה הייתי עוצרת ומקיימת את הדיון הערכי המהותי ולא רק הניסוחי".

כזכור נאם אתמול בכנסת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעלה לקול צעקות האופוזיציה: "הנושא הראשון שתפס את רוב הזמן זה חוק הלאום, אבל גם הנושאים האחרים. תחילה אני רוצה לעדכן אתכם שאני אביא לממשלה, ביחד עם השר ארדן, הצעת חוק לשלילת זכות התושב של מעורבים בטרור ובהסתה. אנחנו נחושים להילחם בטרור בעוצמה, שיביאו ביטחון לתושבי ישראל וירושלים בפרט ונתגבר כוחות לעשיית סדר והריסת בתים כלפי מסיתים, מחבלים ובני משפחותיהם. הם לא ייהנו מהזכות. מי שקורא לרוצחים שהידים, מי שקורא להם להמשיך בדרכם לא ייהנה מביטוח לאומי. אנחנו הולכים לתקן את האבסורד הזה".

נתניהו אף התייחס לחוק הלאום: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שני העקרונות הללו שזורים אחד בשני ואחד אינו גובר על השני. אנחנו מבטיחים שיוויון זכויות לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין. ובאותה העת, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בלבד. השילוב הזה בין זכויות העם לזכויות הפרט, השילוב הזה עובד כחוט השני בכל מסמכי היסוד של מדינת ישראל. הצהרת בלפור דיברה על הקמת בית יהודי לעם היהודי עם שמירה על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ.

לבני הסירה את הערר שהגישה על "חוק זועבי": "מוכנה לבחירות"

כדי למנוע משבר נוסף: שרת המשפטים לבני סיכמה עם יוזם החוק ח"כ דוד רותם על ניהול מגעים ישירים ביניהם על מנת להכניס בו שינויים. החוק מאפשר להדיח ח"כ מכהן המעודד טרור