שולי דיכטר, מנכ”ל עמותת “יד ביד”, המנהלת בין היתר את בית הספר הדו-לשוני בירושלים שהוצת שלשום, ביקש אתמול מאנשי התחזוקה של העירייה לא להיכנס לכיתה א’ המפוחמת בזמן שהעיתונאים מתרוצצים בפנים. “אני לא רוצה להוסיף דרמה”, דרש מהם לעשות רוורס ולהמתין בצד. הכי חשוב היה לדיכטר להחזיר את הפעילות הבית-ספרית לשגרה במהרה ולהימנע מהמראה של מחיקת הכתובות השחורות והמאיימות שרוססו על קירות בית הספר, ובהן “כהנא צדק”, “די להתבוללות” ו”אין דו־קיום עם סרטן”.
חמישה בתי ספר המעודדים דו-קיום קיימים בארץ: בירושלים, בחיפה, ביפו, בגליל, ובכפר קרע, אבל זה שבירושלים הוא הגדול ביותר. מתוך 1,200 תלמידים שלומדים בבתי הספר הללו ברחבי הארץ, 620 לומדים כאן, 60% מהם ערבים, אף שבקרב היהודים חלה בשנים האחרונות עלייה.
“אני רואה מה קורה, ועל אחת כמה וכמה. יהיו עוד הרבה בתי ספר כאלה. למה שיפחדו? מפחדים ללכת לבית הכנסת מאז הפיגוע בהר נוף? בית ספר זה כמו בית כנסת, צריך ללכת. תסתכל איזו נקודת חיבור נדירה יש כאן.