מציאות הישראלית בשבועות האחרונים, הפיגועים בירושלים וההצבעה על חוק הלאום, העלתה שוב על הפרק שאלות בדבר שורשיו של הנרטיב הפלסטיני והיכולת ליישב אותו עם הנרטיב הישראלי, למשל איך נוצר העם הפלסטיני של ימינו? האם היה קיים בעבר עם פלסטיני? מהם טיעוניו על הארץ, והאם הם שוקלים לטיעונים הציוניים? כיצד השפיעו האינטרסים הקולוניאליים של בריטניה על עיצוב הסכסוך לדורי דורות? למי שייכת הארץ לפי הדין הבינלאומי? איך נוצרה בעיית הפליטים הפלסטינית? והאם אפשר לגשר בין שני הנרטיבים המתנגשים? על פי הנרטיבים של שני הצדדים, שורשיו של הסכסוך נטועים הרבה לפני קום המדינה, בסוף המאה ה-19.
הסוגיות העיקריות העומדות כיום במוקד המחלו־ קת בין הצדדים הן גבולות הקבע, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, חלוקת משאבי המים בין הצדדים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון והסדרי הביטחון בין הצדדים. אלא שמעבר למחלוקות ההווה, ישנן גם מחלוקות לגבי ההיסטוריה של שני העמים באזור. כך למשל, בעניין הפליטים הפלסטינים, בעוד הגרסה הרשמית של ממשלת ישראל היא כי במהלך מלחמת העצמאות עודדו הוועד הערבי העליון וארצות ערב את הפלסטינים לברוח, לפי הנרטיב הפלסטיני, הפליטים גורשו ונושלו מרכושם על ידי הצבא הישראלי. זאת ועוד, בעוד מלחמת העצמאות מוצגת בנרטיב הישראלי כאירוע היסטורי מכונן, הנרטיב הפלסטיני תופס את מל־ חמת 48 ' כאסון ("הנכבה").
הפרויקט התיעודי בוחן לעומק את שורשי המונח "פלסטין" ואת האירועים המכוננים שיצרו את הזהות הלאומית הפלסטינית מסוף המאה ה-19 ועד הסכמי אוסלו, ובדרך גם מלמד שיעור על איך נבנתה הזהות היהודית הציונית והנרטיב שלה. "בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בירושלים, חברון ויפו, חיו יהודים ומוסלמים יחד, בלי הפרדה, ופיתחו זהות מקומית פלסטינית שאינה מתחשבת במוצא דתי", טוען פרופ' מנחם קליין מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ואחד המרואיינים בסרט.
מחקר שערך פרופ' קליין בנושא יתפרסם בקרוב בספר בעברית, ובו הוא מספר על חיים משותפים ענפים של יהודים, מוסלמים ונוצרים במרחב שהפך לישראל, עשרות של שנים לפני קום המדינה. "נושא הרבעים הנפרדים לבני הדתות השונות בירושלים, למשל, זהו קונספט מוטעה לחלוטין שהבריטים יצרו עם הגיעם לכאן, משהו שלקוח מהתרבות המוכרת להם של קולוניאליזם בהודו ואפריקה, של תיוג והפרדה. מהיומנים שחקרתי עולה כי יהודים, בעיקר יהודים ספרדים אבל גם אשכנזים, חיו יחד עם מוסלמים ונוצרים בתקופה שלפני הכיבוש הבריטי ללא הפרדה".
"זו אינה רומנטיזציה כלל. אין להמעיט בטרגדיה הנוראה של המאורעות בחברון או ביפו, אבל הם היו אירועים כמעט נקודתיים של שחיקה ולא נקודות אל-חזור ביחסים כאן. אומנם היו יריבויות ומתחים, אבל מוסלמים השכירו דירות ליהודים, ילדים יהודים למדו בבתי ספר של המיסיון ובבתי ספר ערביים, וילדים ערבים בירושלים למדו בבתי ספר יהודיים. היו כאן חיים משותפים. העובדות ההיסטוריות שנחשפות בספרי הזיכרון שונות מהנרטיב הקולקטיבי שגדלנו עליו. ידעת שכ-400 מילים בערבית מצאו את דרכן לתוך הניב היידי־ירושלמי? זו דוגמה לכך שאנשים חיו כאן יחד".
התרעות פיקוד העורף