רן אבוטבול לא מצליח לישון בלילות כבר חמישה חודשים, מאז נפצע באורח קשה במבצע צוק איתן. מדי פעם הוא עוצם את עיניו למשך חצי שעה מבורכת, אבל אז חוזרים הסיוטים. שוב הוא נמצא בבית הנטוש בלב שכונת שג׳אעיה בעזה, עושה את דרכו לנגמ׳׳ש הנמ׳׳ר שעמד בחוץ. כפסע מהדלת נשמע צרור יריות חזק. רן התכופף, אך הרסיסים קרעו את אחורי ראשו. מעוצמת ההדף הוא הועף באוויר, ונחת על המדרגות החיצוניות שהובילו לקומה השנייה, כש־ ברכיו מקופלות. סילון עז של דם פרץ מעורפו, וזעקת כאב בקעה מגרונו. רן לא הצליח להתרומם ושלח יד כבדה לעבר הפצע. רק אז הבחין בקנה הארוך המכוון לראשו.