על המדרכה של בולוואר הוסמן, בפתח החנויות הגדולות המקושטות להפליא בתקופת החגים, צועדת חוליית חיילים בנשק שלוף ובהבעה נחושה. עוברי האורח שנדחקים מסביב מקפידים לפנות להם מסלול חופשי. "אנחנו פוקחים עין על כל מי שיכולה להיות לו התנהגות מוזרה כלפי החיילים", קובע הסמל. בשוק חג המולד שבחלק התחתון של שדרות שאנז אליזה מסתובב קהל עליז של צרפתים ותיירים שקונים מכל הבא ליד ולוגמים יין חם.
בימים האחרונים , מתלוננים המוכרים, היה זרם המבקרים קצת יותר דליל. "לא ניתן לפיגועים להרוס לנו את שמחת החג, אבל ברור שזה מפחיד. צריך לפקוח עין", אומרת סוזן, תושבת פרבר אלגנטי במערב פריז שחוזרת, לדבריה, לשוק כל שנה. הפעם היא מעיפה מבט חשדני בגבר לא מגולח שנראה טיפה זרוק מדי. מתברר שמדובר בתייר ספרדי.
טרור או לא טרור? "מניעים דתיים" או סתם טירוף? שלטונות צרפת ואמצעי התקשורת היו עסוקים במהלך השבוע המדמם שקדם לחג המולד בניסיונות להגדיר את סדרת האירועים האלימים שנפלה עליהם לפתע, כאילו שהמילה או ההגדרה הנכונה יסירו את הכישוף ויגרשו את השדים. בימים האחרונים נאלצה צרפת להתמודד בקצב יומיומי עם סוגי פיגועים שלא היו מוכרים לה עד כה ושהפכו בארץ, למרבה הצער, למטבע לשון מוכר: פיגוע דקירה ופיגועי דריסה. ביום שישי שעבר הפיץ ארגון המדינה האסלאמית דאעש, אויבה הרשמי של צרפת בעיראק, סרטון וידיאו שבו קורא פעיל צרפתי של דאעש למוסלמים בצרפת "לפוצץ את צרפת", ואם אין בידיהם נשק חם - לתקוף את ה"כופרים" בסכינים או לדרוס אותם ברכב. למחרת זה התחיל.
עוד לפני שובו לפריז לחגוג עם אזרחיו הלחוצים את חג המולד, מצא הנשיא הולנד את הנוסחה האופטימלית להגדרת רצף הפיגועים. "האירועים אינם קשורים ביניהם", אמר, "אבל הם בו־זמניים". גורמים מוסלמיים רשמיים סירבו להתייחס לאירועים שבהם היו מעורבים בני דתם ואמרו כי הקהילה אינה חייבת להתנצל בשם אנשים שביצעו את מעשיהם בתור יחידים. מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן, שהחשש מעליית כוחה הוא גורם נכבד להתפתלויות הסמנטיות של דוברי הממשל, גינתה מצדה את המהירות שבה פסלו השלטונות את הגדרת הטרור: "יותר מדי מטורפים מבודדים לכאורה ביצעו מעשי רצח בצרפת. יש גם טרור של יחידים".
התרעות פיקוד העורף