וכדי שהעולם ישתכנע שהוא עומד להשתנות כל מילה מחושבת, כל ניואנס בדיוק במקום, הטקסטים מכוונים לכוכבים אבל המבט בגובה העיניים. טאלנט. "מדינת ישראל חייבת לכם התנצלות", הוא פונה לפעילים, "כבר 20 שהיא לא פועלת בשבילכם". הוא נתלה באקליפטוסים גבוהים עם השוואה בין החלוצים של העלייה ה-1 וה-2 לצעירי יש עתיד, מדבר על מסע, עשייה ושינוי סדרי עדיפויות, נקטע בין לבין על ידי קריאות "יש עתיד – באנו לשנות". אחרי שהבטיח ש"אנחנו" (בניגוד למה שניתן היה לצפות, אף פעם לא "אני") מסוגלים לטפל בכל הבעיות - כלכלה, ביטחון, רווחה, חינוך – הגיע זמן לשאלות. "דיברתי מספיק, כי היום חמישי בערב וכולכם עוד רוצים אולי לתפוס דייט". היום שבת, חשבו כולם, אבל אף אחד לא טורח לתקן. רוצה חמישי, שיהיה חמישי; נזרום איתך.
בינתיים מסיימים, ולפיד מתפנה לפוטו-אופ עם הפעילים, שנראים עכשיו הרבה יותר כמו מעריצים. הוול בפייסבוק מחכה, הערב יהיה מבול של לייקים. ההמנון בוקע מהרמקולים, יאיר וליהיא נכנסים אל המונית שממתינה בחוץ, הגשם מטפטף, כתוביות רצות, סוף. המשך בהחלט יבוא.
"הוא הוריד את כולם כבר מהדוכן", זורק מישהו. עשרות הפעילים שנעמדים סביבם פורצים בצחוק ספונטני. "זחאלקה", אומר פייגלין, מסמן עוד גולגולת על החגורה. "לא, לא את כולם, אל תזיק לו", אומר שטייניץ.
"יובל, המספר, המספר שלך", קוטע אותו מישהו, קול לא מזוהה שבוקע מדבוקת הפעילים.
"חשוב המספר! אני, אני רוצה לדעת!".
"הליכוד מתעורר", אמר בביטחון אחד החברים. כולם הנהנו בהסכמה.