כשהייתי במשרד המשפטים גיליתי שכל פקידי המדינה נדרשים לחתום מדי חודש על דבר שקר כדי לקבל דמי אחזקת רכב. הם נדרשו לדווח כל חודש כאילו הם עושים 500 קילומטרים בחודש. גיליתי את זה כשהמזכירה שלי ביקשה שאחתום לה. אמרתי לה 'אבל זה שקר', היא התחילה לבכות אז אמרתי לה 'תלכי לממונה עלי'. מה הוא עשה, בכיר במשרד המשפטים? חתם. אמרתי לו 'לא ייתכן שהפקידים יצטרכו לשקר כל הזמן'. כשאדם חותם על שקר כזה, מחר הוא יבוא ויבקש שוחד. מה אתה יכול לצפות מאנשים שצריכים לשקר כל חודש?"
מאחורי הדברים האלה עומד עו"ד אמנון דה הרטוך, מי שהיה ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים, אשר קובע היום כי “השחיתות בישראל מחרידה בעוצמתה". במסגרת התפקיד, שאותו מילא עד שנת 2007 , היה אחראי על מאות מיליוני השקלים שמעבירה המדינה לגופים ומוסדות ציבור שונים. עד שהועבר מתפקידו לאחר שסטר לחבר הכנסת לשעבר יעקב כהן (יהדות התורה), הוא היה האיש שתפקידו לדאוג לעמידה בקריטריונים שלפיהם מועברים כספי מדינה לעמותות ולגופים שונים. הוא פסל הקצבות וצבר אויבים לא מעטים, אבל גם הערכה רבה. פרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, שנחשפה בשבוע שעבר, לא הפתיעה אותו. בראיון עמו הוא מפנה את האצבע המאשימה למדינה ולדרך התנהלותה, שמובילה לחוסר ניקיון כפיים.
“אנשי הרשויות המקומיות שנעצרו, עוד יתברר שנעשה להם עוול לא קטן בסיפור הזה מפני שהמדינה נושאת באחריות כבדה לכל הפרשה הזו", אומר עו"ד דה הרטוך, שטוען כי במקרים רבים למשלמי השוחד פשוט אין ברירה אחרת. "בפרשה הזו לא העכבר גנב אלא החור גנב. המדינה יוצרת מערכת של חורים שדרכם נכנסים אנשים, פעמים רבות ללא ברירה. אנשי המועצות האזוריות שעומדים בקשר עם הפקידים רוצים לפתח את היישובים שלהם ואז למעשה הרצון הלגיטימי הזה מפיל אותם כי הדרך להשיג כספים צריכה לעבור מעל שרירות לבו של הפקיד או של הפוליטיקאי, והם נאלצים להיכנע לגחמות שלו. לפחות לפי הטענות של אנשי המועצות האזוריות שנעצרו, הם לא הכניסו אגורה אחת לכיסם האישי אלא פעלו כדי שהמועצות שלהם יקבלו כספי מדינה. הם נאלצו לשלם שוחד והם שילמו אותו. הבעיה הקשה היא שהמציאות מאפשרת לפקידות או לפוליטיקאים לבקש שוחד. זו סחיטה ואנשים נאלצים לשלם. לפנות למשטרה? אנחנו יודעים כמה לוקח למשטרה עד שהיא חוקרת ומחליטה".
לטענתו, סיבה נוספת לתרבות השוחד שפשתה במדינה היא הביורוקרטיה הישראלית. “המדינה פועלת באופן איטי ביותר ובמקביל לפעמים מתקבלות החלטות ללא הנמקה והגוף המבקש לא יכול לעשות כלום אם אומרים לו לא בלי להסביר, ועד שהתשובה יוצאת הנשמה יוצאת", הוא אומר. “הנוהל של האוצר שקובע שצריך לקבל החלטה על התמיכה עד מרץ ולפעמים ההחלטות מתקבלות רק באוקטובר. מה יעשו אנשי העמותה? יאכלו עשב? אז הם משחדים מישהו".
טענה נוספת מפנה עו"ד דה הרטוך לעבר בית המשפט העליון. “לאחרונה ניתנה פסיקה שגם אם המדינה מנהלת משא ומתן על תקציב מסוים עם גוף נתמך, והמשא ומתן לא הסתיים תוך כדי שנת התקציב, הכסף אבוד", הוא אומר. “מחר, ב־31 בדצמבר, הרבה גופים יפסיידו כספים שמגיעים להם וברגע זה יש גופים היסטריים כי יודעים שעוד שבוע הם יפסידו את הכספים, אם הם לא יסגרו את העניין השבוע. זו פסיקה בלתי אפשרית, שגורמת לארגונים לדעת שאם הם לא ישיגו את הכספים בדרך כלשהי הכספים אבודים. זו פסיקה שממנה הדרך לשוחד פשוטה ביותר".
אבל הדרך העיקרית לשחיתות בהליך חלוקת הכספים, מסביר עו"ד דה הרטוך, עוברת דרך חוק חובת המכרזים, או יותר נכון הפטורים שמעניק חוק זה. “ב־ 1997 קבע שר האוצר תקנה בחוק המכרזים, שאני רואה אותה כאחת מאבי אבות הטומאה בכל נושא הכספים, ולפיה אם גוף מבקש תמיכה לפרויקט ומתחייב להשקיע מכיסו מחצית מעלות הפרוייקט המדינה יכולה לתת לו את החצי השני של הסכום בלי מכרז", הוא אומר. “תחשוב על רשות מקומית שרוצה לבצע פרויקט בעלות של שני מיליון שקלים. היא פונה, כשברשותה מיליון שקלים, למשרד הממשלתי ועל פי התקנה הלא שוויונית הזו, מקבלת עוד מיליון. זה פתח לשחיתות".
עו"ד דה הרטוך מספר על שר באחת הממשלות “שמאוד רצה שעמותה מסוימת תקבל כספים. רצו לתת לה פטור ממכרז לפי הסעיף של 50% מהסכום. כששאלתי מאיפה העמותה מביאה 50%% מהסכום, אמרו שהיא מביאה מוצרים בשווי כסף. כך היא קיבלה מהמדינה בעשור האחרון כ־100 מיליון שקלים ועוד היד נטויה".
"הנטל הזה קורע את ישראל מבחינה כספית ויוצר פער חברתי כלכלי עצום בין מי שהזדמן לו להיכנס לשירות הציבורי עד שנות ה־ 90 ומי שלא. מדובר בתשלומים של למעלה מטריליון שקלים סך הכל. זה חוקי אבל לא פחות גרוע למדינה משחיתות. אין שום הצדקה מוסרית לכך שפורשי שירות הקבע יקבלו פנסיה על כל שנה משירותם הצבאי הסדיר בשווי של מאות אלפי שקלים; אין שום הצדקה מוסרית לכך שהפנסיה התקציבית של שופטים שפרשו תיוותר בשיעור 100% לנשותיהם, גם לאחר שנפטרו; אין שום הצדקה מוסרית לכך שזכאי הפנסיה התקציבית לא שילמו פרוטה אחת למס הכנסה. מדובר בליקוי שניתן לתקן".
התרעות פיקוד העורף