בסופו של יום רווי מאבקים, הפעילים החברתיים וחברי הכנסת שהגיעו השבוע לגבעת עמל כדי לתמוך במאבקם של תושבי המקום נגד הפינוי - כבר עייפים. העיניים של כולם אדומות. את הבוקר הם התחילו בארבע, מתבצרים יחד עם התושבים במקום ומחכים לכוחות המשטרה שהגיעו כדי לפנות את המשפחות האחרונות במטרה להקים במקום פרויקט מגורים חדש.
אלא שגם עכשיו, לאחר מאבק משפטי וציבורי בן מעל שלושה עשורים שתושבי עמל ניהלו מולם, יצחק תשובה ושותפיו לא יוכלו להתחיל בבניית פרויקט המגורים העצום המתוכנן. למרות הרעש התקשורתי, המאבק הכוחני, הפינוי הקשה ומאות השוטרים שהבאתם עלתה לתשובה וליהלומנים יקי ומוטי כוזהינוף מיליוני שקלים, חברת אלעד מגורים שבשליטת חברת תשובה תוכל להתחיל בבניית ארבעת מגדלי היוקרה המתוכננים רק כשיושלם פינוין של 30 משפחות נוספות בשכונה, אשר כולן יושבות על שטח שנמצא בבעלות עיריית תל אביב. לפי ההסכם, עיריית תל אביב לקחה חלק במימון של פעולות הפינוי, אך אינה מוכנה לפנות את המשפחות בעצמה ומטילה את האחריות הפיזית על תשובה וכוזהינוף, שסופגים בתורם את כל האש התקשורתית. אם ייבנה הפרויקט, צפויה עיריית תל אביב ליהנות מ־12 אחוז בו.
תושבי גבעת עמל הגיעו למקום במהלך מלחמת השחרור, וכחלק מפינוי תושבים מדרום תל אביב, הם התגוררו בבתים של תושבי הכפר ג'מוסין שנמלטו ממנו. למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד הממסד במשך שנים, תושבי השכונה מעולם לא זכו להעברה המובטחת לדיור קבע במקום אחר, והפינוי הזמני הפך לעובדה קבועה. במשך השנים נאלצו התושבים להתמודד עם המגורים בבקתות ובפחונים ועם היעדר חיבור למים וחשמל. במרוצת השנים נמכר השטח לחברות פרטיות שרצו לבנות במקום, והחלו מאבקי הפינוי. שטחי השכונה מחולקים בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף וחברת אלעד מגורים.
לאחר שבספטמבר האחרון כבר פונו 19 משפחות שהתגוררו על חלקת הקרקע שבבעלותו של איש העסקים יצחק תשובה, 500 שוטרי יס"מ לקחו שלשום חלק בפינוי שתי המשפחות האחרונות שנותרו במקום. שניים מהמתנגדים לפינוי נעצרו. על פי דוברו של תשובה, כלל המשפחות שפונו זכו לפיצוי של כ־60 מיליון שקל יחדיו. זאת למרות פסק הדין של בית המשפט העליון, שלפיו הן לא זכאיות לפיצוי.
במושב הקיץ האחרון של הכנסת נערך "יום דיור ציבורי", שאליו הוזמנו גם פעילי הדיור הציבורי. אלו הוזמנו במטרה לנסות להכניס סעיף נוסף לחוק הוותמ"ל שיחייב בניית דיור ציבורי כחלק מהבנייה המהירה. חוק הוותמ"ל, שאושר ביולי האחרון בעידודו של שר האוצר יאיר לפיד, הוא הוראת שעה למשך ארבע שנים שמאפשרת את הקמתה של ועדה תכנונית מיוחדת עם סמכויות שכמעט אינן מוגבלות מכוח תוכניות אחרות, שתפעל על מנת להגדיל את ההיצע לדיור ולשכירות על ידי הפיכת שטחי קרקע גדולים בהליך מהיר למתחמים לבנייה למגורים ולהשכרה. כל זאת במטרה להתמודד עם יוקר המחיה ובעיית הדיור. אלא שפעילי הדיור הציבורי לא הצליחו להכניס את הסעיף לחוק.
חוק הדיור הציבורי, שנכנס שוב לתוקפו באוגוסט 2013 לאחר הקפאה של 15 שנים, מיועד לסייע לדיירים בדיור הציבורי לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהנחה של כ־50 אחוז. לפי נתוני משרד הבינוי, מאז הופשר החוק נמכרו 1,800 דירות של הדיור הציבורי. אף שהחוק קובע כי כספי מכירת הדירות יופנו לקרן ייעודית עבור רכישת דירות חדשות לדיור הציבורי, עד כה המדינה רכשה שלוש דירות בלבד.
על פי הנתונים של פעילי הדיור הציבורי ומשרד הבינוי, כ־2,600 זכאים לדיור ציבורי ממתינים שנים ארוכות לדירות. ב־2013 עמד מלאי הדיור הציבורי על כ־60 אלף יחידות דיור - 45% פחות מכפי שהיה ב־1999. תקציב משרד השיכון לתחזוקת הדירות מסתכם בכ־750 שקל בשנה בלבד לדירה. לפי נתוני עמידר, כ־3,600 דירות זקוקות לתיקונים נרחבים, ו־230 דירות ריקות הוגדרו כלא ראויות למגורים.
"הדיור הציבורי זוכה בישראל לסטיגמה של דיור לנזקקים בלבד, וכחלק מאידיאולוגיה של שוק חופשי הוא הולך ונעלם", אומר ח"כ חנין ל"מעריב המגזין". "בזמן שבעולם דיור ציבורי הוא שם כולל למגוון פתרונות דיור חברתי, החל מנזקקים, דרך סטודנטים ועד מעמד הביניים. באמסטרדם, למשל, כמחצית מהדיור הוא דיור ציבורי. רק בישראל ישנה הסטיגמה הזו. יש הרעה משמעותית בתנאים של אלו הזקוקים לדיור ציבורי, החמרה בקריטריונים ועוד.
"שלושה מיליארד שקל היו אמורים להגיע לדיור הציבורי ממכירת הדירות ולא הגיעו", מוסיף ח"כ חנין. "הכסף הלך למטרות אחרות. אחת המטרות שלנו בכנסת הייתה להחזיר את הכסף הזה לקופת הדיור הציבורי ונכשלנו. לא היה לנו רוב. כל עוד עומדים בראש הממשלה קפיטליסטים קיצוניים, זה המצב".
לדברי ח"כ לוי־אבקסיס, הכסף ממכירת דירות אלו הגיע לגורמים שונים כגון הסוכנות היהודית ומימון פרויקטים אחרים שאין להם שום קשר לקניית דירות למאגר בדיור הציבורי. "זה היה אמור להיות כסף למטרות ייעודיות, שלא הגיע לבסוף ליעד. אנחנו חייבים לפעול להשבתו", היא אומרת. גם ח"כ גילאון התייחס לכסף שהיה מיועד לדיור הציבורי ואמר: "באיזו זכות נגנב הכסף שהיה מיועד לדיור הציבורי והועבר למטרות אחרות? זו מדינה עבריינית".
ועדת המשנה של ועדת אלאלוף, הוועדה למלחמה בעוני, שפרסמה את מסקנותיה באוקטובר האחרון, הגיעה למסקנות דומות לאלו שמעלים הפעילים מהשטח והציגה מציאות קשה: על פי הוועדה, 75 אחוז מהזכאים לדיור ציבורי הם משפחות בעלות שלוש ילדים או יותר, וחלקן ממתינות יותר מחמש שנים. לפי נתוני הוועדה, כ־140 אלף משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה - ירידה של כ־25% מאז 2003. כמו כן, רמת הסיוע בשכר דירה נשחקה מאוד בעשור האחרון ואינה מוצמדת להוצאה הריאלית של שכר הדירה בשוק. עוד קובע הדוח כי רק כ־2% מהמשפחות מקבלות עזרה בסכום המתקרב לעלות שכר הדירה.
בספטמבר האחרון אושרה סופית התוכנית לבניית 16 אלף יחידות דיור בשטחו של שדה התעופה שדה דב לאחר שיפונה. כעת פעילי הדיור הציבורי מבקשים שעשרה אחוזים מתוך הפרויקט יוקצו לדיור ציבורי. לדבריהם, זאת ההזדמנות לייצר מודל דיור חברתי אמיתי שמותאם לכל הצרכים השונים של האוכלוסייה - גם עבור חסרי קורת גג, דיור בר השגה לזוגות צעירים וסטודנטים ודירות במחיר השוק לאוכלוסיות חזקות יותר - בלי להפריד בין האוכלוסיות ובלי לייצר פערים וגטאות בין שכונות ואוכלוסיות שונות.
"בניית דיור ציבורי בשדה דב תעזור לנו", אומרת מיטל כהן, פעילת בצוות הדיור הציבורי. "זו הזדמנות לעיריית תל אביב למלא את חובתה כלפי דיירי הדיור הציבורי וחסרי הדיור. אל תדחקו אותנו לגטאות, אנו שווים כמו כולם. המשפחות שמחכות לבית הן לא מספרים - הן בני אדם. אנחנו קוראים לכל מי שרוצה לתקן את החברה ולבנות עתיד יותר טוב לכולם להצטרף למאבק". לדברי כהן, הקריטריונים הנוקשים של הדיור הציבורי מותירים מחוץ למעגל הזכאות עשרות אלפי משפחות, שנשארות כתוצאה מכך מתחת לקו העוני.
"עם זאת, העירייה עשתה כמיטב יכולתה לסייע ולגשר בין הצדדים, ובחודשים האחרונים התקיימו פגישות פרטניות עם נציגי המשפחות והיזם, שאף הביאו להסכמות והסדרים עם הזכאים. כלל הפינויים מבוצעים על פי הוראת התב"ע, על ידי תשובה ואברמוביץ', שהינם בעלי מרבית הזכויות במגרשים. יתר בעלי הזכויות, לרבות העירייה, משתתפים בעלות הפינויים באופן יחסי לזכויותיהם בתוכנית".
התרעות פיקוד העורף