קיבוץ קבוצת כנרת כמרקחה. כולם שם מתכוננים. בקרוב יצא לאור ספרו הסנסציוני של אהרון ישראלי, בן הקבוצה, “חייל של כנרת", שיגרום לאמות הספים לנוע ויפתח חזית מול אנשי היישוב.
אז מה יש שם, שמפחיד את כולם? באופן כללי, הפרק עוסק בהפרטת הקיבוץ. אבל באופן ספציפי, הוא טומן בחובו את המאבק בין ישראלי בן ה־ 93 , הבן הראשון של מייסדי הקיבוץ, לבין יעל דרומי, מזכירת הישוב לשעבר שהובילה את מהלך ההפרטה ב־ 2007 ובמקרה היא גם גרושת בנו ואם נכדיו.
“חיים יותר טוב זה עניין של השקפה. בעיני זה חיים יותר רע. בעיני טוב זה האידיאולוגיה. היום מי צריך אידאולוגיה כשיש חשבון בנק? אפילו מפלגת העבודה היא לא כמו פעם, אלא בבואה של הישוב. אני אף פעם לא התייחסתי לכסף, לא הייתה לו משמעות בעיני, אבל ברגע שהתחילו להריח אותו יצאו פה לתרבות רעה".
"אני כבר לא מתווכח, זו עובדה גמורה, אבל אין קיבוץ. למשל חדר אוכל. המושג הזה של חדר אוכל היה אבן יסוד של התנועה הקיבוצית והיום ברוב הקיבוצים הוא לא קיים. פה נשאר רק זנב קטן. אוכלים ארוחת צהריים וגם מי שעובד בסביבה הקרובה. אני לא אוכל שם. לוקח הביתה. חיי החברה השתנו, זה הפך להיות כמו מושב. בטח לא איך שהורי חינכו אותי ואיך שאני חינכתי את ילדי".
התרעות פיקוד העורף