לקבוע ראיון עם ח"כ (מרצ) אילן גילאון במקום ציבורי, זה כמו לקבוע ראיון עם עובד סוציאלי באזור מוכה מצוקה, או לחליפין, עם מזוזה. אנשים ניגשים אליו ללא הרף, טופחים על כתפו (הפצועה מהמאבק השבוע בגבעת עמל, "היו דחיפות, הלכה לי הכתף ביד של המקל"). מנשקים אותו, מביעים תמיכה והערכה לפועלו. אלא שרק מיעוטם, כרגיל, תומכי מרצ.
"הטענה שלי היא לא אליהם, אלא לממשלה ולרשויות. ככה זורקים אנשים לרחוב בלי פתרון, ועוד תובעים אותם על זה שהם פולשים? המשפחות האלה, עולים מעיראק, נשלחו על ידי בן גוריון ב-47' להגן על תל אביב. הוא הבטיח שכשיפונו משם יקבלו דיור חלופי. הכל מתועד. מכרתם לידיים פרטיות? אוקיי, אבל יש לכם, כמדינה וכעירייה, אחריות. אתה לא יכול לנער אנשים החוצה כמו פירורים ממפה מלוכלכת. בעיני הסיפור הזה הוא תמצית מאפיינת של הבעיה בחברה הישראלית: שכשאדם צריך להתמודד עם הרשויות, הוא מוצא את עצמו לבד מולם. בודד במערכה".
"כפי שאני מכיר את השיטה ואת החשדות הקודמים, שמהם יצא בשן ועין, קשה לי להאמין שהוא לא מחובר. אם כי אין לי שום הוכחות".
"מצד שני, מאז מחאת 2011 יש רוחות של שינוי. זה מה שהביא ליש עתיד 19 מנדטים של אנשים שרצו שינוי באמת ובתמים. איזה בזבוז, איך הכל ירד לטמיון. ועכשיו הם יכשלו באותה צורה עם משה כחלון".
"כי קדימה, יש עתיד, כחלון - הן 'מפלגות ריקות', מקלטם של אלה שמפחדים לקבל הכרעות אמיתיות. מה העמדות של כחלון? בינתיים הוא מציע מה שאני קורא 'ביטחון סלולרי': אנשים יכולים עכשיו לספר זה לזה הרבה יותר בזול כמה רע כאן".
"אני מוכן לבנות גוש עם כל מפלגה שתסכים לשתיים מתוך שלוש החלוקות שהזכרתי, ובלבד שיש לה אישור מהמשטרה".
"אני חושב שזו טעות, אין פה יתרון יחסי והשלם לא גדול מסך חלקיו. הם יאבדו מצביעים מימין ואנחנו נאבד מצביעים משמאל. מתברר שהיסטורית, בינינו לבין מפלגת העבודה מתקיים 'אפקט נווה שאנן' - ככל שעולה ההצבעה להם, היא עולה גם אצלנו".
"אני מסוגל לראות בהרצוג מועמד רציני לראשות הממשלה. לכשעצמי מעולם לא הבנתי את קסמה של ציפי לבני, היא נראית לי כמו אלה שנוסעים בצד שמאל של הכביש ב-70 קמ"ש וחוסמים לכולם את התנועה. אבל כעת צריך להיות פרגמטיים: אם זה מניב אני שותק".
"במהלך הזמן הוא הפך לתמיד צודק, צדקן וחסר אמפתיה. חסרה לו התנועה הזו (מניח יד חומלת על כתפי, ט.ב.). כשיהיה חיבור בין הפתרון הלאומי לחשיבה המעמדית, כשתנועה החומלת הזו תחזור, זה יהיה שובר השוויון".
"בהחלט. אני תמיד אומר שציונות זה כמו קוסקוס, מה שאתה מכניס לתוכה זה מה שיוצא. כל מה שאני רוצה, זה שהציבור ישאל את עצמו בכנות פעם ביום 'מה אני נותן למדינה?', ופעם ביומיים 'מה אני מקבל מהמדינה?'. ואז יעשה את החשבון האמיתי. אנשים לא באמת שואלים, הם רק מקטרים ואחר כך חוזרים להצביע למפלגות שעושקות אותם, כמו אישה מוכה שחוזרת לבעלה. בגלל המדיניות הזו, מדינת הרווחה האמיתית נמצאת רק בשטחים. שם כל ילד מקבל פי חמישה מילד בתוך הקו הירוק".
"מסיבות אישיות שלו. נמאס לו והוא חושב על דברים אחרים. מאז אני איתו על הקו, מנסה לשכנע שלא יעשה את זה. אמרנו לו שאם זה עניין של מקום, מצדי שייקח את המקום שלי, כי הוא מוסיף הרבה למרצ. אבל הוא אמר שההחלטה גמלה בלבו כבר כמה זמן, וכיוון שהוכרז על בחירות, הוא החליט להודיע עכשיו. זו מכה בשבילנו. אני מקווה עדיין לשכנע אותו שיחזור בו, אפילו מעל דפי העיתון".
התרעות פיקוד העורף