אם אתם קוראים את זה, זה כנראה אומר ששמתי קץ לחיי ומן הסתם לא מחקתי את הפוסט הזה. בבקשה אל תהיו עצובים, זה לטובה. החיים שנועדתי לחיות אינם שווים שאחיה אותם, בגלל שאני טרנסג’נדרית... אם לנסח זאת בפשטות, אני מרגישה כמו ילדה לכודה בגוף של בן והרגשתי ככה מאז שהייתי בת ארבע. אף פעם לא ידעתי שיש מילה לאיך שאני מרגישה או שילדה יכולה להפוך לילד, אז לא סיפרתי לאף אחד והמשכתי לעשות דברים של בנים, בניסיון להשתלב”.

כך פתחה לילה אלקורן, טרנסג’נדרית בת 17 מאוהיו, את מכתב ההתאבדות שלה שפורסם בטאמבלר שלה ביום ראשון שעבר. היא מגוללת בו שנים של חוסר קבלה מצד הוריה וסביבתה. שעות ספורות לאחר מכן היא זינקה לכביש המהיר הסמוך לביתה ונדרסה על ידי משאית. המקרה זעזע את קהילת הלהט”ב העולמית ושפך פעם נוספת אור על חוסר הקבלה של הורים לטרנסג’נדרים ברחבי העולם. יום לאחר מותה של לילה, אמה פרסמה בפייסבוק פוסט לזכרה, אבל התייחסה אליה כאל בנה והשתמשה בשם המקורי, שאותו נתנה לו - ג’ושוע. בתגובה, עשרות אלפים מרחבי העולם חתמו על עצומה שקוראת למשפחתה של לילה להתייחס אליה בשם הטרנסג’נדרי שלה ולדבר עליה בלשון נקבה.

“כשהייתי ב 14 , למדתי מה המשמעות של המילה טרנסג’נדר ובכיתי מאושר. אחרי עשר שנים של בלבול, סוף כל סוף הבנתי מי אני”, כתבה לילה. “באופן מיידי סיפרתי לאמי והיא הגיבה בצורה שלילית ביותר, אמרה לי שזה רק שלב, שלעולם לא אהיה באמת בת ושאלוהים לא עושה טעויות... הורים, אם אתם קוראים את זה, בבקשה אל תגידו את זה לילדים שלכם. אפילו אם אתם נוצרים או נגד טרנסג’נדרים, לעולם אל תגידו את זה למישהו, במיוחד לא לילד שלכם. זה לא יעשה כלום חוץ מלגרום להם לשנוא את עצמם. זה בדיוק מה שזה עשה לי”.

לילה ממשיכה ומתארת במכתב ההתאבדות כיצד אמה לקחה אותה למטפל נוצרי, שהטיף לה כמה היא אגואיסטית וטועה וצריכה לפנות לאלוהים לעזרה. בגיל 16 הבינה לילה שהוריה לעולם לא יקבלו אותה ושתיאלץ לחכות עד גיל 18 כדי להתחיל תהליך של שינוי מין. הוריה זעמו על כך שיצאה מהארון כהומוסקסואל בפני חבריה בבית הספר, הוציאו אותה מבית הספר ולקחו ממנה את המחשב והסמארטפון, כך שנעשתה מנותקת מהעולם. הבדידות הלכה והעמיקה ולא הרפתה גם כשהוריה אפשרו לה לחזור ולתקשר עם חבריה. היא שקעה בדיכאון ואיבדה כל תקווה לעתיד טוב יותר. “או שאבלה את חיי כגבר בודד שחולם להיות אישה, או כאישה בודדה יותר שלעולם לא תאהב את עצמה”, היא כתבה.

הצוואה של לילה

בקהילה הלהט”בית העולמית פועלים כל הזמן כדי לספק תמיכה ועידוד לבני נוער גאים וטרנסג’נדרים ובשנה האחרונה נוצרה תחושה של שיפור משמעותי בהעלאת הנושא למודעות הציבורית. בין היתר בזכות השחקנית הטרנסג’נדרית לוורן קוקס, כוכבת “כתום זה השחור החדש”, שהפכה לשחקנית הטרנסג’נדרית הראשונה שהייתה מועמדת לאמי בקטגוריית המשחק. ביוני האחרון היא הפכה לטרנסג’נדרית הראשונה שהופיעה על שער מגזין TIME.

במקביל, בשבועות האחרונים פורסמו תמונות פפראצי של שיילו בת השמונה, בתם של בראד פיט ואנג’לינה ג’ולי, שעל פי הדיווחים מתנהלת כבן לכל דבר ומבקשת שיקראו לה ג’ון, וזוכה לתמיכה מלאה של הוריה. הסיקור התקשורתי עורר דיון בעניין ושבחים מצד ארגונים להט”ביים ברחבי העולם.

"כשקראתי את המכתב של לילה, נורא פחדתי שנערים ונערות בארץ יקראו את המכתב שלה, שהוא מאוד קשה, וירצו לשים קץ לחייהם", אומר אלישע אלכסנדר, מנהל תחום טרנס במרכז הגאה של עיריית תל אביב ופעיל בארגון "מעברים" לקהילה הטרנסית. "מיד פרסמנו סטטוס בעמוד הפייסבוק של 'מעברים' עם הפניה לכל מיני גורמים שיכולים להציע עזרה לנוער טרנסי שנמצא במצוקה".

זה יכול לקרות גם בישראל?

"בהחלט. אומנם המצב בישראל טוב יותר מבארה"ב – כאן משרד הבריאות מזהיר מפני טיפולי המרה - אבל רק היום התקשרה אלי אמא שאמרה שאוי ואבוי אם הבת שלה תיצור איתי קשר. ההורים לא מבינים שבגילאי ההתבגרות, חוסר תמיכה לוקח את הילדים למקום מאוד לא טוב - אם זה לברוח מהבית, אם זה להידרדר לזנות או לפתח נטיות אובדניות.

אם ההורים לא מקבלים את הבנים והבנות שלהם כטרנסג'נדרים ולא נותנים להם אישור להתחיל לעבור את התהליך, רבים מבני ובנות הנוער האלה לוקחים את הרגליים ובורחים. זה מאוד מדכא ומצער, כי אפשר לעשות את זה בצורה מסודרת, עם פיקוח של רופאים וליווי נפשי ותומך, גם להורים וגם לילדים. יש כמובן הורים שמקבלים את זה ותומכים, למרות הקשיים. יש להם קבוצות תמיכה משלהם והרבה מאוד גופים וארגונים שישמחו לעזור. המכתב של לילה הוא סוג של צוואה והיא מבקשת שהמוות שלה יהיה בעצם האחרון. זה מאוד חשוב לשים לב לבני נוער שמתלבטים לגבי הזהות המינית והמגדר שלהם ולהציע להם עזרה ותמיכה כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם".

מאבק של כלל האנושות

“התבניות המגדריות בעולם המערבי שולטות בחיים של כולנו, ויש מי שמודע לכך יותר או פחות", אומרת מנדי מיכאלי, מנכ"לית שותפה באיגי, ארגון הנוער הגאה. "המגדר שלנו, שהמיתוס לגביו הוא שהוא עניין מולד, כאשר ידוע היום כי הוא נרכש במהלך הילדות המוקדמת, מושפע מהתרבות החברתית בלבד. ההגדרה הזאת לבדה משליכה על כל הווייתנו - על האישיות והתפיסה העצמית שלנו ומתווה את האופן שבו נלמד להתנהל בעולם. טרנסג'נדרס מפגישות ומפגישים אותנו עם סתירה בין המין למגדר הם מרגישים שהמגדר שמצופה מהם לא יושב נכון, יש סירוב פנימי שלהם להתיישר עם המגדר שמולבש עליהם.

זאת שבירה של כל מה שלימדו אותנו מינקות, עניין שמוטבע בנו עמוק מרגע בחירת הצבעים לחדר הילדים, ולכן קשה לנו לפעמים לבלוע את המורכבות הזאת. "בסופו של יום, אי אפשר להמשיך להאמין לסיפור הזה שהחוזקות והחולשות שלי תואמות לכל נקבה בעולם, או שלא טבעי שאהיה טובה דווקא בתחומים שנחשבים לגבריים", מוסיפה מיכאלי. "סיפור הדיכוטומיה המגדרית מעוות את המציאות וגורם לכולנו, מי יותר ומי פחות, להרגיש לא בנוח עם עצמנו ועם המצופה מאיתנו. הביטוי הקיצוני של התחושה הזאת הוא טרנסג'נדריות. לא מדובר במחלה שצריך לרפא או להמיר. אם לכל אדם הייתה הזכות לבחור במה לשחק, איך להתלבש או במה לעסוק, יכול להיות שלא היינו מתעכבים עכשיו על הנושא הזה. אבל אנחנו לא שם, וברמה היומיומית נערות ונערים מהקשת הטרנסג'נדרית חווים קשיים בבית הספר ובבית, מי שמערים את הקשיים האלו הם פשוט אנשים שקשה להם להזדהות עם ההרגשה של מי שמולם, זה חדש ולא מוכר ולא עומד בקו עם חוקי המגדר הנכונים".

מיכאלי מספרת כי המקרה הטראגי של לילה בא דווקא על רקע החלטה של הקהילה לשים דגש על הנושא. "לאחרונה הקהילה הטרנסית נכנסת לשיח הציבורי, בדרך כלל בעקבות מקרי אפליה, אלימות או פגיעה עצמית קשים, כאשר בפועל השנה הקהילה הגאה החליטה לשים את נושא קהילת הטרנסג'נדרס בראש, לחזק את החוליה החלשה, מתוך סולידריות לאחיותינו ואחינו וגם מהבנה שהחוליה החלשה הזאת - המאבק של הקהילה הטרנסית - הוא המאבק של כלל האנושות לשחרור מהתבניות המגדריות ומהסקסיזם שמשפיעים רבות על כל רובד בחיינו", היא אומרת. "הגיע הזמן שנראה מעבר למין שבו נולדנו, שנראה פשוט את האדם שעומד מולנו".

“למוות שלי צריכה להיות משמעות כלשהי”, כתבה לילה בסוף המכתב שלה. “המוות שלי צריך להיכלל במספר הטרנסג’נדרים וטרנסג’נדריות שהתאבדו השנה. אני רוצה שמישהו יביט על המספר הזה ויגיד: ‘זה ממש דפוק’ ויתקן את זה. תקנו את החברה. בבקשה”.

תמיכה וסיוע לנוער טרנסג'נדרי:

ארגון מעברים

https://www.facebook.com/maavarim.org

052-4776707

לארגון שירות קבלת פנים "ברוכות הבאים", קבוצה לנוער טרנסי, תוכנית העצמה לקראת תעסוקה לצעירים ונוער טרנס.

איגי – ארגון הנוער הגאה

http://www.igy.org.il

03-6200429

תהל"ה - תמיכה להורים לטרנס ומתלבטים

http://www.tehila.org.il

09-8855822

לקרוא לילד בשמו