"אנחנו לא קלף מיקוח", אמרו הדוברים. "אנחנו לא מוכנים לזה שאין מבוגר אחראי שמושיב את שני הצדדים לפתור את הבעיה. זה לא צריך לבוא על חשבוננו. אנחנו מבינים את המורים אבל זה לא הגיוני שזה יפגע בנו, במיוחד לא בטיולים".
סגן שר החינוך אבי וורצמן הגיע למתחם. "אנחנו מאוד מכבדים אותו, ואמרנו לו שאם יש לו זמן לבוא ולדבר איתנו, אז יש לו זמן לבוא ולפתור את הבעיה במקום לנאום", אומרת תהל שטובר בת ה-15.5 המכהנת כיו"ר מועצת התלמידים והנוער במחוז ירושלים.
ועכשיו להתחלה. בראשית היה טיול שנתי, תולדה ישירה של חלק מהמפעל הציוני והכוונה לאפשר לתלמידים להכיר את הארץ דרך הרגליים. אחרי עידן צביעת הפרצופים באישון לילה במשחות שיניים, הגיע תור האלכוהול, והיו גם אסונות קשים שבהם תלמידים קיפחו את חייהם, וכתבי אישום נגד מורים – שמצאו את עצמם בלב לבה של הטרגדיה.
בתגובה, נקטה מועצת התלמידים הארצית כמה צעדים. בשבוע שעבר החלו במחאה שקטה: הם הגיעו ל־ 22 בתי ספר ברחבי הארץ מצוידים באוהלים, בגיטרות ובשלטים עם הכיתוב: "להחזיר את התלמידים לשבילים", ו"לא על הגב שלנו". בשלב השני הם יצאו לצעוד.
"אנחנו לא נגד אף אחד", מבהיר דובר מועצת התלמידים הארצית נתנאל בן עמי, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר "אורט עפולה". "אנחנו מאוד מזדהים עם המורים ומבינים את המטרה שלהם, אנחנו לא מסכימים עם הדרך שלהם. אנחנו לא נגד משרד החינוך. המטרה שלנו היא לחזור לשולחן הדיונים ולא להתנהג כמו ילדים קטנים".
כך או כך, מהמצב הנוכחי כולם מפסידים. המורים מתוסכלים נוכח דרישות בלתי סבירות, שמופיעות בחוזר מנכ"ל בנושא הטיולים, המונה כ-70 עמודים של הנחיות הנעות בין לגיטימיות לסהרוריות. בין היתר ניתן למצוא בו סעיפים התובעים מהמורה האחראי על הטיול לוודא שכל אתר אכן מחזיק ברישוי עסק, לבדוק את הביטוחים של המפעילים החיצוניים ותוקפם ולשמור על בטיחות הנסיעה בטיול, למשל, להשגיח שכל התלמידים יישבו בזמן הנסיעה, לבדוק את רישיונות הרכב המסיע את התלמידים ואת האישורים לתקינותו.
בסעיף שכותרתו היא "ארגון החניון", נקבע כי בין תפקידיו של האחראי נמצאים "שילוט, סימון, מילוט, אבטחה, תאורת חשמל וגנרטורים, שירותים, מים ואשפה, כיבוי אש, מטבח, חניה, גז, נקודת מרפאה ופינוי". לא פחות מדהים הוא סעיף "מפגעים סביבתיים - סימון בורות מערות וכדומה".
מהצד השני נמצאים כמובן התלמידים, שמחכים בקוצר רוח לטיולים השנתיים. "מי שנהרגו בטיולים הם תלמידים ויש לנו אינטרס להגן על כל התלמידים במדינה", מתייחס בן עמי לאסונות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהם מות התלמיד אביתר אביבי ז"ל והרשעתו של סגן מנהל ישיבת חורב שבה למד, יוסף יהושע אליאב, בגרימת מוות ברשלנות.
במקביל הפרקליטות שוקלת להגיש כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות נגד מנהל אורט גבעת רם בירושלים, רכז השכבה והמחנך, בעקבות מותו של התלמיד נתנאל אירני ז"ל בטיול שנתי ב־ 2009. "אין לנו עמדה מקצועית, אבל אנחנו מסכימים עם גישת ארגון המורים שמי צריך לקחת אחריות על הטיולים הם מדריכי טיולים מוסמכים ולא מורים, שאין להם את הידע מינימלי", אומר בן עמי. "הבקשה הראשונה שארגון המורים ביקש הייתה חיסיון משפטי וזה לא ריאלי. יש הרי דרכים לפתור את זה".
"שביתה, ואחר כך קמפיין שיווקי. חלק ממה שאנחנו יוצאים נגדו זה הילדותיות של שני הגורמים. אנחנו אשכרה מסתמסים עם רן ארז ועם המנכ"לית וכל אחד אומר: שהוא יפנה אלי ראשון. אנחנו צריכים פה גורם מבוגר". התלמידים קיוו כי הגורם המבוגר יהיה ראש הממשלה, אבל הוא, מן הסתם, עסוק בטיול אחר, הלוא הוא מסע הבחירות.
"אנחנו, נציגי הנוער, מרגישים שחסר המבוגר האחראי שיידע להזיז את המערכות וחשים תסכול בעקבות המצב הנוכחי", כתבו אליו. "ניסינו לפתור את הסוגיה בדרכי הידברות עם מנכ"לית משרד החינוך, גב' מיכל כהן, ועם יו"ר ארגון המורים הארצי, מר רן ארז. לצערנו, דרכים אלו לא הניבו פתרונות ואנו נאלצים לבקש את התערבותך הדחופה בנושא".
"ארגון המורים החליט להעלות נושא חשוב זה על סדר היום הציבורי מתוך תחושת אחריות", מסביר רן ארז. "המצב הקיים היום הוא בלתי נסבל. לא ייתכן שספר הנחיות עב כרס של משרד החינוך אשר גדל מדי שנה ומטיל אחריות לבדיקה על המורה בכל מיני סוגיות שלא בתחום התמחותו ישמש כעלה תאנה".
"ארגון המורים לא מוכן יותר שילדים יהיו חשופים לפגיעות, ארגון המורים לא מוכן יותר שמורים ומנהלים יחיו בחשש כל אימת שמתקיים טיול. אם משרד החינוך מעוניין בכך שהטיולים יימשכו, עליו לדאוג לחסינות למורים מפני תביעות משפטיות או לחלופין, הפעלת הטיולים על ידי גופים המתמחים בכך".
"זו עננה שרובצת מעל המורים ומספר הסכנות בטיולים שנתיים אדיר ולרוב זה מסתיים בדרך נס בהפי אנד אבל יש מקרים שזה לא כך. ב-99% מהמקרים המורה לא אשם. הוא בכלל לא היה בסביבה כשזה קרה. היכולת של מורה לפקח על המתרחש במקרה הטוב היא אפסית. זה טבע, ובטבע יש הרים, גבעות, נחלים ומכשולים בדרך".
"יש איסור חמור על הבאת שתייה חריפה לטיול שנתי אבל אזהרה זה דבר אחד ומציאות היא דבר שני. המורים נאלצים לפעמים לחטט לתלמידים בתיקים, ואם יש קיוסקים בסביבה צריך להזהיר את בעלי הקיוסקים שאם הם ימכרו הם מסתכנים בתביעה. המורים לא ישנים בלילה כי אם הם יישנו האכסניה תהפוך לשדה קרב. ואחרי כל זה צריך לטפס על הרים וג'בלאות. מורים הם לא ילדים בני 16 . זה מצב בלתי אפשרי".
"קודם כל - ההערכה כלפי המורה. יש כרסום נורא ביוקרתו של מעמד המורה, ביחס ובכבוד אליו. היום המורה הוא שק חבטות לאומי. בסקר האחרון שנערך, כמעט כל מורה שני חש אלימות פיזית או מילולית נגדו. אם הציר הזה, שמונה 120 אלף מורים שמחזיקים את מערכת החינוך, ממשיך להיחלש, אין פלא שככה הדברים נראים".
"אפשר להציל את המערכת, אבל הרפורמה האמיתית תתרחש אם יחוקקו את חוק זכויות המורה, שיסביר שמורה הוא הדבר החשוב ביותר, זה החוסן של המדינה. בכל הנוגע לטיולים, אני מבין את הפגנות התלמידים. הם לא אשמים. אבל חייבים להבין את המציאות הבלתי נסבלת והבלתי שפויה שהמורה נמצא בה. המאבק הזה הוא צודק. יש לנו דור חיובי וטוב, אבל אין לנו דרך לנתב אותו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מנכ"לית משרד החינוך, גב' מיכל כהן, מקיימת עם יושב ראש ארגון המורים, רן ארז, דיונים רציפים ושוטפים ופועלת כדי להגיע עם הארגון להסכמות שיביאו לפתרון הסוגיות. יצוין כי מנכ"לית המשרד פנתה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה".
מארגון המורים נמסר בתגובה לטענת התלמידים, שלפיה הם אלה שמתווכים בין מנכ"לית משרד החינוך ויושב ראש ארגון המורים, שמתווכחים מי יפנה אל מי קודם: "אין מדובר במאבק כוחות. הטענה אינה במקומה. מדובר בסוגיה עקרונית שנוגעת לבטיחותם של הילדים ולקול צעקה שמקימים המורים ובצדק. טיול שממנו ילד לא חוזר לא שווה, טיול שממנו ילד חוזר פצוע לא שווה. אנו חוזרים ומדגישים שאנו מכירים בחשיבותם של הטיולים ומבינים את התלמידים, אבל המאבק הזה הוא גם ובעיקר עבורם".
התרעות פיקוד העורף