פקק התנועה האנושי התחיל כבר בכיכר הבסטיליה. שחורים ולבנים, מוסלמים, יהודים ונוצרים, כולם באו כאיש אחד ומילאו את השדרות והרחובות המוליכים אל כיכר הרפובליקה, שבמרכזה פסלה של מריאן, סמל הרפובליקה הצרפתית.
"חשוב לי להגיד היום שהמוסלמים מתנגדים למה שקרה", היא הבהירה, "זו לא דרכו של האסלאם. ברובע שלי אנחנו גרים יחד, יהודים ומוסלמים, עובדים יחד וקונים אחד מהשני".
אסור לנו בישראל להתבלבל. הפגנת הענק אתמול לא עסקה בפיגוע במרכול הכשר אלא בעיקר בזעזוע שעבר על החברה הצרפתית בגלל הטבח בעיתון "שארלי הבדו". ובכל זאת, הייצוג לאבל היהודי היה מכובד, ראוי, מחבק. כשאמר אתמול הנשיא פרנסואה הולנד שפריז היא היום בירת העולם, הוא צדק לחלוטין. המשטרה הצרפתית נערכה למיליון צועדים אבל המספר זינק ל-3.3 מיליון. מדובר בהפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה הצרפתית. היו שהשוו את מספר האנשים ברחובות רק למאורע אחד - שובו של שארל דה גול לפריז המשוחררת מציפורני הנאצים, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה.
אלא שהחברה הצרפתית כולה עומדת בפני שינויים היסטוריים. במידה רבה ראינו אמש את הצרפתים מתרפקים על מי שהיו רוצים להיות, לא בהכרח מי שהם באמת בתחילת שנת 2015.
התרעות פיקוד העורף