אזרחי ישראל המוגדרים כסיעודיים זכאים מהמדינה לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ), למטרת העסקת עובד סיעודי. עם עליית שכר המינימום, עלות העסקתו של עובד כזה תתפתח ותלך בכל אחת משלוש הפעימות, שהראשונה בהן תתרחש כבר בחודש אפריל הקרוב, אז יתוקן שכר המינימום מ-4,300 שקל ל-4,650 שקל בחודש. כבר היום מגיעה עלות העסקה של עובד סיעודי לכמעט 7,000 שקל לחודש בממוצע, כשקצבת השר"מ המקסימלית שניתנת על ידי המדינה מגיעה ל-4,500 שקל בלבד. האזרחים הסיעודיים שחיים בקהילה, מילה מכובסת למי שנאלצים לחיות כשהם בעיקר מסוגרים בביתם אבל לא במוסדות, נאלצים גם היום לממן את ייתרת העלות של העסקת העובד מכיסם הפרטי- בין אם מקצבאות זקנה או נכות ובמקרים רבים- מחסכונותיהם, או מכיסם של ילדיהם לברי המזל שביניהם שהממון מצוי בכלל בכיסם.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) המובילה את המאבק, אמרה ל"מעריב-אונליין": "העלאת שכר המינימום היא נכונה ומוסרית, אבל את קצבת השר"מ צריך לעדכן. היא לא מכסה אפילו חצי מההוצאות של אוכלוסייה מאד מוחלשת, אנשים סיעודיים בגיל העבודה ששוק העבודה לא מקבל אותם בזרועות פתוחות. אם לא נעלה את גובה הקצבה אנחנו אומרים למעשה לאנשים האלה אחת משתיים: או שהמדינה מבינה שאין להם כסף ודוחקת אותם להיות פורעי חוק ולא לשלם לעובדים סיעודיים את השכר המחייב והיא גם לא תגן עליהם בבתי דין לעבודה. או להגיד להם שאם הם לא מסוגלים לחיות בקהילה, שיאשפזו את עצמם במוסד". אלהרר מדגישה: "לא רק שזה לא צודק, זה גם לא מוסרי. לאלץ אנשים לבחור בין לשים לחם על השולחן לבין לשלם לעובד סיעודי". מלבד הטענה שמעלה ח"כ אלהרר חשוב לציין עד כמה דחיקתם של אנשים סיעודיים למוסדות גם אינה כלכלית למדינה בכל קנה מידה כמו לעודד אותם להישאר בקהילה.
אלהרר פנתה אתמול בנושא ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כדי לעודד אותו לפעול בנושא מול משרד האוצר: "גיליתי פתיחות ואני מאד מקווה שיהיו גם מעשים. המושכות נמצאות בידיים של אדם אחד - ראש הממשלה בנימין נתניהו". רה"מ מחזיק בממשלת המעבר כזכור, גם בתיקי הרווחה והאוצר.
המאבק שמנהלת ח"כ אלהרר מצטרף למאבק אחר שמנהל ארגון הפעולה של הנכים, במטרה לעדכן את קצבת הנכות של הביטוח הלאומי ולהצמיד אותה לשכר המינימום, בדגש על אנשים שהוכרו להם 100% נכות ושכלל אינם מסוגלים לצאת לעבוד, כ-35% מכלל הנכים. בארגון טוענים עוד כי למרות ההרחבה של החובה להעסיק אנשים עם מוגבלות, בפועל מדובר לרוב בבעלי מוגבלויות קלות וכי המדינה אינה באמת מעודדת נכים לצאת לשוק העבודה. לטענת ארגון הפעולה של הנכים, המדינה משקיעה מאות מיליונים בעידוד קבלני תעסוקה ועמותות לסיוע בתעסוקה ולא בנכים עצמם: "נכים קשים וחמורים המוכרים בביטוח לאומי וכן עובדים, שכרם הממוצע הוא 1,436 שקלים לחודש בלבד וזאת כתוצאה ממגבלות שהמדינה יצרה בהן הגנת שכר נמוכה, מגבלות חוק הביטוח הלאומי והעסקה דרך קבלני השמה המעודדים תעסוקה זולה ומקפחת".
אך הארגון היציג של בעלי המוגבלויות הפיזיות, מטה מאבק הנכים בישראל, טוען כי הצמדת קצבאות הנכות לשכר המינימום כלל אינה מספיקה. יו"ר מטה המאבק, נעמי מורביה, אמרה ל"מעריב-אונליין": "אנחנו דורשים כבר שנים שקצבת הנכות תהיה 40% מהשכר הממוצע במשק, מה שמקובל גם במדינות ה- OECD שאנחנו בפיגור עצום מהן. אצלנו הקצבה עומדת על 21% לערך מהשכר הממוצע. שכר המינימום עולה רק פעם בכמה שנים, והוא לא מספק הגנה בפני ההתייקרויות במשק. מורביה, בעצמה מרותקת לכסא גלגלים ממונע, זועמת: "אנשים עם מוגבלות נידונים בישראל לחיים של השפלה. זה להיות במצב תמידי של שאלה 'מה אני לא אשלם החודש, על מה אני אוותר".
לטענת מורביה שרי האוצר והרווחה הם האחראים למצב. אבל היא אינה מאשימה את שרי יש עתיד, שכיהנו במשרדים אלה עד לאחרונה, אלא את חוסר היציבות השלטוני. "כשמשה כחלון היה שר הרווחה, הצלחנו לדחוף הצעת חוק בנושא אבל כחלון (כיום יו"ר כולנו) ביקש מאיתנו לדחות את זה בחצי שנה, אבל אז הממשלה פיזרה את עצמה לדעת וזה נשאר תלוי. התחלנו לדחוף את זה שוב בממשלה האחרונה וכבר היתה לנו הסכמה עקרונית עם שר האוצר לשעבר לפיד ושר הרווחה לשעבר מאיר כהן. ואז שוב הממשלה פיזרה את עצמה לדעת. אין לנו גוף שאפשר לדבר איתו על תכנית לטווח ארוך".
ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה לכתבה: "מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן ומנכ"ל הביטוח הלאומי שלמה מור יוסף, מקיימים דיונים עם משרד האוצר על מנת לתת מענה הולם בנושא".
התרעות פיקוד העורף