אורי חברי הטוב, שותפי היקר ומורה הדרך שלי.
מוזר לכתוב לך הספד. ברגע שכזה, האינסטינקט הבסיסי הוא להרים אליך טלפון ולבקש ממך להלוות לי כמה מילים, מתובלות בקורטוב של הומור ופלפל, שיספרו לעולם בחדות ובאופן נוגע ללב את מה שאני יודעת. מילים - זו הייתה המצוינות שלך. אך כנראה שכשאדם כמוך הולך מן העולם, רק השתיקה תוכל לרעום חזק מספיק על מנת לבטא את החלל שנפער בלב.
בכל אשר עשית ובכל אשר פנית, דאגת איילת שקד נפרדת מאורי אורבך, להישאר שמח, לקחת את החיים בפרופורציה ותמיד לצחוק ולהצחיק, גם בעבודה הצינית והקשה של הפוליטיקה.
“מפיח החיים במילים”, ידעת לקחת את המילה הכתובה והמדוברת אל מחוזות רחוקים ונהדרים, שרק מעטים מאיתנו מסוגלים לקחת. “מפיח החיים בשממה”, שבכל סיטואציה, משמימה או קשה ככל שתהיה, ידעת להעלות חיוך על שפתינו. מלך המילים הלך והשאיר אותנו מבולבלים, עצובים ובעיקר ללא מילים. נזכור אותך ונלך בדרכך. נזכור להסתכל על החיים בפרופורציה ותמיד להתהלך בעולם עם שביב של הומור עצמי. נוח בשלום, חבר.
התרעות פיקוד העורף