פני הדוח: מסע לחייהם ותלאותיהם של הצעירים שלא מצליחים להגיע לדירה

משבר הדיור המוצג בדוח מבקר המדינה מבטא חוסר אמון חמור בין הדור הצעיר, שחלקו כבר נכנס לעשור החמישי לחייו, ובין המדינה. מי אחראי לכך שרבים לא יזכו להיכנס לבתים משלהם?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בנייה דירות
בנייה דירות | צילום: אלוני מור
2
גלריה

דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול מגלה כי מחירי הדירות בישראל זינקו ב-55% בין השנים 2008 ו-2013. העלייה בשכר הדירה עמדה באותה תקופת זמן על 30%.

"נדרש מאיתנו הון ראשוני של 25 אחוז לפחות", מחשב איתי. "למרות ששנינו עובדים, אין לנו הון כזה, וההורים לא יכולים לסייע. לדירה של 1.5 מיליון שקל אנחנו זקוקים ל-375 אלף שקל בהון התחלתי, ומשכנתה של כ-7,000 שקל בחודש. זה בלתי אפשרי עבורנו. אמנם יש דירות זולות יותר בפריפריה, אבל הן ישנות ודורשות גם תחזוקה ושיפוצים, וגם נסיעות ארוכות לעבודה".

"לא נעמוד גם במשכנתה וגם בהחזרי הלוואה. זה לא ישאיר לנו כסף לחיות. אם, חס וחלילה, מישהו מאיתנו יהפוך מובטל, נהיה בבעיה קשה. אנחנו ממשיכים לחיות בשכירות, ולמרבית הצער גם השוק הזה פרוץ ".

איתי ולילך, כמובן, לא לבד. למעשה, מדובר בתופעה. יותר ויותר זוגות שלא מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם מוותרים על חלום הדירה.

"אפילו כאן, בכרמיאל, מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים בארבע השנים האחרונות", הם אומרים. "אנחנו גרים כבר 11 שנה בשכירות כי אין לנו מאיפה לגרד את ההון העצמי. השלמנו עם העובדה שלא נהיה בעלי דירה. אני לא מוכן לקחת הלוואה להון עצמי ולא להשתעבד למשכנתה. אנחנו לא לבד, כמונו עוד עשרות זוגות של חברים וקולגות מהעבודה. אלה שקנו, עשו זאת רק בעזרת ההורים".

בדף הפייסבוק של האירוע הצטברו כבר מעל 5,000 לייקים. אלף איש אישרו את ההשתתפות. גם הם שיתפו במצוקת הדיור הפרטית שלהם.


אנגל מוסיף כי "בעבר לא הייתה מגבלה על שיעור המימון ללווה. כל מקרה נשקל לגופו, והבנקים יודעים לעשות את הבדיקות. היום המחוקק אומר שצריך מינימום 25% הון עצמי, אחרת אי אפשר לרכוש דירה. במקום לקבל את המימון מהבנק, הולכים לחברת כרטיסי אשראי ולוקחים הלוואה נוספת".

"אין טעם לדבר בסיסמאות", הוא אומר, "הבעיה טמונה בוועדות התכנון. יזם שמגיש תוכניות מחכה המון זמן עד לקבלת תשובה ראשונית, ושוב המון זמן עד לקבלת תשובה לתיקונים. החסמים האלה מרתיעים יזמים, גופי מימון ובנקים מלממן פרויקטים שאין שום יכולת לדעת מתי יסתיימו. הביורוקרטיה מקטינה את ההיצע בשוק ובהכרח מעלה את הביקוש והמחירים. גם מחיר העבודה בישראל יקר ביותר: בממוצע כ-4,200 שקל למטר לעומת כ-2,500 שקל באירופה. ההפרשים האלה מגולגלים לצרכנים".

גם ננה חן, חברת מועצת העיר אור יהודה, ויזמית נדל"ן, סבורה שוועדות התכנון הן המכשול העיקרי בפני הדירה: "אני רוצה להשוות את המצב לאנגליה, כיוון שחלק מהחוקים שלנו מבוססים על המודל שלהם. שם הוועדה מחויבת להחזיר תשובה תוך מספר חודשים. בישראל אין שום הגבלה, זה יכול לקחת שנים. השינוי כאן יבוא רק דרך חקיקה".

אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. מבקר המדינה קובע כי נמצאו ליקויים בהפעלת מסלול השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. רק ארבעה מעשרה מכרזים שפרסם משרד הבינוי בשנת 2012 במסלול זה הסתיימו בהצלחה. מ-1,412 יחידות דיור שפורסמו, שווקו רק 406. ומהן רק 114 בשכירות מוזלת ומפוקחת.

תגיות:
משבר הדיור
/
דוח מבקר המדינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף